Ohr HaMeir, Sh'lach 11

או יאמר במדבר הזה יתמו ושם ימותו להורות בא שלא דבר ריק הוא שישלים האדם את נפשו לזכות לבוא לדיבורים קדושים וטהורים כ"א במוסר נפשו למיתה עליהם וע"ד מאמרם ז"ל אדם כי ימות באוהל אין התורה מתקיימת כ"א במי שמוסר א"ע למיתה עליה ולא כל מי שרוצה ליטול את השם יבא ויטול לומר שגם לו שם בגדולים וכחו יפה להתפלל ולומר דברי תורה מחכמה ומוסר וחכמה מה להם. ועל דרך שבארתי פ"ה בדבר הוי"ה מאסו וחכמת מה להם הנביא הוכיח על פניהם כיון שמאסו בדיבורים שם הוי"ה ב"ה שיבנה ויכונן באמצעות בחי' הדבור כנז' לעיל בהוציא דבור לפני אלהים בשלימות נבנה ונצטרף צירוף הוי"ה ב"ה וכיון שנבערו מדעת קונם ומאסו בדיבורים לבנות שם הוי"ה ב"ה וא"כ חכמת מה להם הלוא שוטים נחשבים ודאי הפוערים פיהם ברוח שטות ותועלתם מעט ומאומה אין בידם וגם תורתם ותפלתם תועבה כיון שעושין פירוד בין הדבקים וזאת תורת האדם בעוה"ז ועוד נשמתו בו כל מגמתו והתאמצו רק לבנות שם הוי"ה ב"ה עש"ה ויעש דוד שם כמבואר לנו כמה פעמים כ"א לעתיד כתיב ביום ההוא יהי"ה הוי"ה אחד ושמו אחד כלומר משם הוי"ה נעשה הצירוף יהי"ה וההפרש שביניהם נודע מספרים להמבין בהם אמנם ע"פ דרכינו נודע בהיות עיקר עובדותינו רק לתקן שבעה ימי הבנין המרומזים באות ו' משם הוי"ה ב"ה וג' ראשונות חסרים מז"א התולה בהתעוררת ישראל במעשה מצותם ותורתם ועיקר עבודה זו תפלה הכל בעבור זאת להמשיך שלשה ראשונות לאות ו' כנודע למשכילים ומבינים בספרים אמנם לעתיד כאשר ישלימו בני ישראל עבודתם המוטל עליהם ממילא נעשה מאות ו' אות יו"ד בהשלמות עשרה מדריגותיו הקדושים ולכן יהי"ה הצירו"ף ולא הוי"ה מול זה בא הרמז במדבר הזה מוסב לדבורי תורה ותפלה יתמו משמעו לשון תמים שישלימו צירוף הוי"ה בשלימות להיות בתם ולא בפירוד ח"ו כי יכרית הוי"ה שפתי חלקות כורתין כביכול בין צירוף הקדוש ואתם לא תעשו כן כ"א במדבר הזה יתמו לעשותו תם ושלם בצירוף קבע אמנם לא קל מהרה אתעביד לגרום ככה כ"א בהמסר לבו ורוחו ונפשו להמית עצמו עליה כנזכר אין התורה מתקיימת גם על דרך הכתוב נפשי יצאה בדברו שצריך להמית עצמו על דברי תורה ותפלה ואז כחו יפה לעשות צירוף הוי"ה ב"ה בשלימות לזה גמר אומר הכתוב ושם ימותו כלומר כאשר קדם לכם להמית עצמיכם על דברי תורה ותפלה אזי נאות לכם במדבר הזה יתמו. ועתה נחזור לענין