Ohr HaMeir, Sh'lach 8

וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ וגו' ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההולכים לתור את הארץ ופירש"י מה ת"ל חיו מן האנשים ההם אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים הכוונה ע"ד שביארנו שאמר דוד המלך ע"ה רבש"ע מה הנאה יש לך בשוטים שבראת בעולם והשיב לו חייך שתצטרך לכך והכוונה במלת חייך הן המה השוטים עיקר חייך הגורמים לך חיים שהבורא ב"ה מקבל תוספת תענוג מהחכמה ביתרון אור להיות שיש שטות בעולם ואי אפשר לעולם בלא חכמה ובלא שטות גם שניהם צריכין ואשרי למי שזוכה לילך בדרך החכמים ואוי למי שנוטל חלקו בשטות לומר כיון שאי אפשר לעולם בלא שטות על כן בוחר לו לחלקו להיות מהשוטים כי רבים הם עמי הארץ חכמים הם להרע ולהיטיב לא ידעו ומדמים בנפשם כאלו הן המה החכמים שאי אפשר לעולם בלא הם ובאמת הכרת פניהם ענתה בם שבררו לחלקם להיות מהשוטים שגם א"א לעולם בלא הם הגורמים חיים לחכמים אמיתים מחמתם כי הכלל בזה כמו שיש בדרך כלל סטרא דקדושה וסטרא אחרא בכדי לקבל יתרון אור מסטרא דטוב באמצעות הרע כמ"כ בסטרא דקדושה גופא יש ג"כ ימינא ושמאלא שנולד תוספות תענוג לימין באמצעות השמאל ויתרון החכמה מן הסכלות. ומעתה תבין לדעת דברי חכמים ורמיזותם זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע לא זכה וגו' הכוונה ע"ד האמור ולשון זכה משמעו לשון זכות ובהירות כלומר שמזכה עצמו מכל כיעור והדומה לבלתי נגרר עם ראשו ורובו כמעשה השוטים ואדרבה הליכותו נגד איש כסיל לעשות היפך מעשיו בקדושה מה שהשוטה עושה חריצות וזריזות לעבודתו הנכריה מעשהו בעבודת הבורא בזריזות וחריצות בתום לבבו ובתבונות כפיו ואזי ניכר אור יתרונו בעבודתו הגבוה מחשכת מעשי הכסיל ומזה קונה החכם שלימות לנשמתו בעולם המנוחות מלחם אביה תאכל בלא כסופא כמדובר וזהו מאמרם זכה כלומר בהזדככות נפשו באמצעות החברים אז נוטל חלקו וחלק חבירו ג"כ בג"ע כלומר חבירו הגורם לו לחם משמים והוא הנותן חיים כתשו' הש"י לדוד המע"ה חייך השוטים המה חייך כנז' מול זה בא הרמז בתורה וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ כלומר נפלו ממדריגתם ובררו להם חלק הרע מהשוטים שאי אפשר לעולם בלא הם ויהושע וכלב רוב צדקתם עומדת להם וחיו מן האנשים ההם כלומר אותן האנשים גרמו להם החיות בזה ובבא ולזה פי' רש"י מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ עליונה נטלו חלקם ליהנות מזיו השכינה בלא כסופא וקמו תחתיהם לחיים הנצחי אמן: