Ohr HaMeir, Shoftim 1

בפסוק והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה וגו'. יש להבין מה לשון והיה שיגיד שמחה ובכאן שמחה מה זו עושה כיון שמקרבים את עצמם למלחמה ודרך הארץ כשהולכים למלחמה אפילו מלומדי מלחמה יראו לנפשם אם יהיו מהמנצחים או מהמנוצחים ורש"י פירש כקרבכם אל המלחמה סמוך לצאתכם מן הספר מגבול ארצכם וצריך להבין וגם אומרו ונגש הכהן ודבר אל העם וכהן מה בעי הכא בשעת מלחמה וגם מה שפירש"י ודבר בלשון הקודש כ"ז צריך ביאור. והנראה שכאן הרמז התורה ותפלה שהם עיקר מלחמתו של אדם כל ימי חיים חיותו ואשרי הגבר מלא את אשפתו מהם לזרוק חצים לגבי סמא"ל ולהיות חצים שנונים בידו דהיינו להוציא אותיות מילוים מאהבה ויראה בהתעוררות גדול אזי יהיה לבו בטוח שיהיה מהמנצחים ולא מהמנוצחים כאשר עינינו רואות רובן דעלמא בגשתם אל עבודה שבלב זו תפלה אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם רק ינוע כעצי היער ובאמת אנשים אלו המלחמה כבדה בידם ומורך בלבבם מפני האויב והצר השוכן בקרבה הוא היצה"ר הלוקח מאתם כלי המלחמה הם האותיות ועושה צירופים בקליפות ומבלבל מחשבתם לשוט בהבלי עולם וממילא אין חצים לירות במו אופל לנצח ולהרחיק הצפוני מלבו ונעשה מנוצח מלפניו וכאשר בא לתורה ולתפלה כן הולך ומאומה אין בידו והכל בעבור שאין איש שם על הלב עיקר בואו בעוה"ז ומה מעשהו ומצד הסברא בודאי לא בא רק לפרנס את עצמו ופרנסת אשתו ובניו וכדומה מצרכי ישראל המרובים המבלים רוב שנותם רק בעבור האוכל והכסות ועיקר עבודתם שנבראו בשבילה נשכח מלוח לבם מול זה בא הרמז בתורה והיה יגיד שמחה כקרבכם אל המלחמה וכתיב בה' הידועה היינו מלחמה הידועה מלחמתה של תורה ותפלה שמחה ודאי לפניו יתברך בקרוב בני ישראל ללחום נגד צר הצורר הוא היצר הרע וישימו לב להכין את עצמם בכל מיני קרבא לירות חצים חזקים ומבטיחו הכתוב חציך שנונים עמים תחתיך יפלו נתבאר לנו במקום אחר והכוונה כשחציך שנונים היינו דבורי תורה ותפלה המה חזקים וחריפים בפנימיות מחשבה הקדושה כראוי ונכון אזי עמים תחתיך יפלו ובתנאי בלב אויבי המלך כלומר תשים אל לבך וידוע תדע שהמחשבות זרות הבאים בתוך התפלה ושאר מונעים העבדות בוראך המה אויבי המלך מלכו של עולם ע"ש וכבר דברנו מזה כמה פעמים אשר עיקר חוזק החצים תולה במעשהו בחוץ כשנפטר מהספר ויצא לפעלו ולעבודתו לעשות מעשה ההכרחים שבלתי אפשרי זולתם גם שם ידבק פנימיות מחשבתו לרוממות אלהותו יתברך ואל ישאר שקוע עם ראשו ורובו בגשמיות לנטות מדרך המלך ואזי ילך לבטח דרכו ולא יהיה המלחמה כבידה עליו כל כך בגשתו אל העבודה זו תפלה כי אין מונעים הרבה לחטוף אותיות לחיצונים כיון שעשה לפיו מחסום ולא עשה צרופים בחיצונים במעשהו בחוץ ממילא אין לו מ"ז ומעורבות ולזה העמיק רש"י בלשונו כקרבכם אל המלחמה ובמה תולה עיקר המלחמה סמוך לצאת מן הספר ספר ממש כשנפטר מספר תורה ויצא לפעלו שם עיקר השמירה מאויב הצופה להחטיאו ולחטוף אותיות בקליפות והם כלי המלחמה שלא יהיה לו במה ללחום מלחמתו של תורה ותפלה אמנם מי הוא המלומד מלחמה להורות דרכי העבודה אומר הכתוב ונגש הכהן הוא העובד כי על הכהנים להורות ועליו מוטל לדבר אל העם ולזה פירש"י ודבר אל העם בלשון הקודש כלומר עיקר דבורו להבינם וללמדם ל' הנמשך מקודש עליון ואל יעשו דיבוריהם חולין בהיות שאין המחשבה קשורה אל בחי' הדיבורים היוצאים מפיהם כנזכר בפרשיות הקודמות באורך וזה ודבר אל העם ועיקר דיבורו רק בלשון הקודש כמבואר ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה ופירש"י אפי' אין בהן זכות אלא קריאת שמע בלבד כדי אתם שיושיע אתכם ומובן ע"ע הדברים הנאמרים שרומז למלחמתה של תורה ותפלה ועיקר התפלה מדאורייתא הוא הק"ש ושם עיקר היחוד כנזכר בכוונת ולכן צריך למסור א"ע עם כל נפשו ומאודו להיות בתכלית הזכות לפנות מחשבות מעוה"ז וימנע ראשו לשית סטרין כנזכר לנו במקום אחר ע"ש ולזה העמיק רש"י אפי' אין זכות ל' זכות ובהירות אלא קריאת שמע ששם עיקר הכוונה ומסירת הנפש כדי אתם שיושיע אתכם ודו"ק: