Ohr HaMeir, Vaetchanan 1

ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר וצריך להבין אומרו בעת ההיא לאמר שאין לו שחר והנראה כי הנה חז"ל נתעוררו כמנין ואתחנ"ן תפלות התפלל משה רבינו שיזכה לעלות בהר ה' לעבור את הירדן ויכנס לא"י ולא עלה בידו ולא הועיל בתפלותיו כלום ויש להתבונן מה היה מאותן התפלות שהוציא עתק מפיו צרופים אותיות ותיבות ובלה עתיו ורגעיו עליהם ללא יועיל כיון שלא נתקבלו בעולמות עליונים ולא נעשה מבוקשו וא"כ לריק ולהבל טרח ומה נעשה מהזמנים והעתים שעמד בהם בתפלתו אמנם בעצה יגיד הכתוב ללמוד לאדם דעת כמוהו כמונו אל ירע בעיני האדם בהשפוך שיחו להתפלל עבור איזה דבר מצרכו או מצרכי כללות ישראל ולפעמים מבלה עתים וימים ואחר כך לא הועיל כלום וא"כ מה פעל עם תפלותיו וגם מה הנאה לחלקי העתים והרגעים שלא עבד בהם את הבורא ב"ה כי על כל פנים מדבק פנימיות מחשבותיו לרוממות אלהות עם אותן הדבורים ועצה היעוצה שנותן לנפשו איך להתחנן לפני אלהים ובהאיך אנפין ירום קדם מלכא לשאול עבורו ועבור צרכי כללות ישראל ונמצא ניתן אז הארה בזמן לערך אותן התפלות והדבורים והעצות שנתן לנפשו כי מן הידוע שבחי' הזמן לית לה מגרמה כלום כ"א אנחנו בני ישראל במעשה המצות ולימוד תורה ותפלה נותנים הארה בזמן שיש להם במה להתפאר כמו שזכרנו בשם המגיד זללה"ה שהיה אומר יום ליום יביע אומר יום א' יביע אומר משמעו התפארת ליום ב' לומר כזה וכזה עבדו בני ישראל בי מעשה מצותם ותורתם רבו וגם כבר עבר לפנינו מאמרם ז"ל שנתעוררו מאי חשמל תנא עתים חשות ועתים ממללות והכוונה מוסב על העתים שהם משתנים בבחינתם פעמים ברבות מעשים טובים של ישראל אזי ממללות ומתפארים בכשרון פעולתם שנתנו בהם הארה ופעמים שהעתים חשות בהעדר המשכילים לעסוק בתורה ועבודה בהעתים אזי אין להם במה להתפאר וחשות ודאי ולזה אפשר לרמוז בדבריהם בשעה שהדבור יוצא מפי הקב"ה משוה והכוונה כי הנה בודאי בשעה שהדיבור יוצא מפיו אזי מתבטלים כל העולמות ממציאותן ופשיטא אדם הגשמי אשר בעפר יסודו בודאי נבטל ממציאות מלהרים יד ורגל ונעשה אלם מלהוציא דבור לפני אלהים מפני פחדו והדרו של דבור הקב"ה היוצא מפיו וכיון שכן ממילא אינו יכול להאיר אז בהעת כיון שבטל ממציאות ממילא גם העתים חשים ולזה רמז בשעה שהדיבור יוצא מפיו חשות מוסב על הזמנים כיון שכל העולמות בטלים ממציאות וגם האנשים אשר בארץ המה שבהם תולה עיקר חינה הזמן אין להזמנים במה להתפאר וזה שרומז הכתוב ואתחנן אל ה' ולא נתקבלה תפלותיו המרובים כמנין ואתחנן ותרצה לדעת א"כ מה פעלתי עם תפלתי לזה בא כמתרץ ואומר שעכ"ז תועלתו גדולה ונשגבה שנתן חיות והארה להעתים והרגעים שעמד בהם בתפלותיו ואם לא פעל מבוקשו עכ"פ פעל ועשה הרבה שהחיה את חלקי הזמנים להיות להם במה להתפאר לפני הקב"ה וזהו בעת ההיא אפי' עת ההיא שאינו עת רצון לקבל תפלתי בקשתי ותחנתי שבעת ההיא בעצמה לאמר משמעו לשון התפארות להתפאר לפני הקב"ה כנזכר ודו"ק ותבין: