Ohr HaMeir, Vayigash 1

ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה. להבין הענין נראה כי הנה זכרנו כמה פעמים היות עיקר. עבודת האדם ומגמתו בתורה ובתפלה מהראוי להיות רק עבור השכינה אכן יש כמה סוגי בנ"א באופני העבודה יש לך אדם שסובר שהוא מתפלל עבור צורך גבוה ובאמת לבו בל עמו ועיקר כוונתו לשאול אוכל לנפשו וכדומה מצרכי גשמיות ולכן אין תפלתו נשמעת ומצינו לרז"ל שנתעוררו מפני מה היו הראשונים מתפללים ונענים מפני שהתפללו בשם ויש לרמוז בדבריהם ע"ד המוזכר בפרשה הקודמת שאמר יעקב אבינו אם כן אפוא זאת עשו עיקר עשייתכם ועובדותיכם רק לעשות שם היא השכינה הנקרא שם כמ"ש ויעש דוד שם כנודע ות"ח נקרא בנאים ע"ש שעוסקים תמיד בבניינה של השכינה והורה להם אופן התפלה קחו מזמרת הארץ בכליכם היינו אותן הזמירות אלהים אל דמי לך קחו זאת באותיותכם הנקרא כלים להפוך כל הצירופים שעסקו עמהם לצורכי גופו לעשות צירופי שמות וכינוים לקראתו יתברך לפיהם ואז קריאת שמות עולה לו כהוגן ואם לאו איך לא יכסה ץ פניו מלא בושה וכלימה מי הרשה לו אותן השמות והכנויים ולב אין להשיגו יתברך מצד פעולותיו אשר ככה נקרא באחת משמותיו כאשר יתבאר לנו כל זה אי"ה לקמן בפ' שמות ע"ש. מי שהולך בשוקים וברחובות ומאת ה' שכוח לבו אזי אפילו בעומדו להתפלל וקורא אותן השמות שסברו לנו אנשי כנסת הגדולה אינו כי אם לשון רמי"ה רם י"ה שמחשבתו ובינתו המורים שני אותיות י"ה מרומים ומוגבהים המה משני אותיות ו"ה המורים בחינת קול ודיבור כאשר הארכנו מזה בכמה מקומות ונמצא אפילו מדבר גדולות עם כל זה לשונו תהלך בארץ רק עניני ארציות רק דברי מרמה שאין הקול והדיבור דומה לקדימת המחשבה ולכן אנו רואין כמה בנ"א גם בני איש מתפללים ואינם נענין וכמה דורות שהיו לפנינו ועל כל זה אנו בגלות המר הזה ובודאי מדרך הטוב להטיב לנבראיו תמיד ולהשפיע לנו כל טוב אך אנו הגורמים כל זאת שאין לנו דבורים כאלה שיוכלו לבקוע רקיעים שימלא מבוקשינו וכתיב כי יעקב בחר לו י"ה להבין לכאורה מי הוא זה שלא בחר לו יה הלא תשאל לכל או"א מישראל מגדולם ועד קטנם למי אתה יאמר לה' אלהי ישראל אל זה בחרתי לי לאלוה אמנם יש לרמוז בתיבת בח"ר נוטריקון בוקע חלוני רקיע ואנו בני ישראל כולנו איש אחד נחנו עדת יעקב כמבואר לנו ואנו מכונים בשם יעקב ומורה הכתוב כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו כלומר יש לאל ידו של יעקב לבקוע רקיעים עם תפלתו בהיות בלא שפתי מרמה והתועלת לו י"ה ממשיך אליו אלהותו יתברך ויענהו ומכל צרותיו יצילנו ומעתה תבין דברי חכמים ורמיזתם מפני מה הראשונים מתפללים ונענים מפני שהתפללו בש"ם נוטריקון בלא שפתי מרמה שהמחשבה והבינה וקול ודבור היו מקושרים בקשר אמיץ וחזק בלתי מחשבה המעורב בגשמיות עוה"ז רק לעשות שם לבנות קומת השכינה להכינה ולסעדה בכל פרטי מדותיה הקדושים וזה כלל גדול בעבודה שהמשכיל צריך ליקח לעצמו רמיזא דחכמתא מכל דבר בעולם אפילו בעסקו בחיצונית יעלה ויגביה משם אותיות התורה שהם איברי השכינה ובעת עומדו להתפלל כשמתחיל לנענע אותיות התפלה מתנענע ג"כ אותיות וצירופים שעסק בהם לצרכי הגוף ואז גורם יחודים וזווגים דהיינו שהשכינה יש לה דבורים במה להתפאר חזי במה ברא אתינא לקמך שיש חכמים כאלה שיש להם זה השכל להעלות משם אותיות התורה אפילו ממדריגות התחתונים הפחותים מצרכי גופם יכולים להשיג משם התלבשות אלהות נמצא הם הם הגורמים לה דבורים להיות משוררת ומזמרת בתדירה בהתעוררת התחתונים בסוד אלהים אל דמי לך ולזאת צוה יעקב לבניו זאת עשו השכינה הנקרא זאת עשו אותה תמיד ותקנו להיות לה בחי' קומה שלימה ע"י עובדותיכם הטובים ובפרט ע"י דבורי תורה ותפלה באופן המבואר קחו מזמרת הארץ בכליכם כל עצמיכם באותיות של תורה ותפלה הנקרא כלים תקחו רק זמירות הארץ הידוע והורידו לאיש מנחה כי להיות שיוסף נפל למצרים וכבר רמזתי למעלה שזה סוד שהצדיק נופל למיצר ים החכמה שאין לו התפשטות השכל לנהוג א"ע בעבודת הבורא ע"ש באורך אמנם בהיות לכם זה השכל כנ"ל תגרמו יחוד עליון שצדיק יסוד עולם ישפיע לשכינה ולא תלך ההשפעה ח"ו לחיצונים וזהו והורידו לאיש ליוסף את המנחה הוא השכינה וע"ד שזכרנו שאמר דהע"ה והראני אותו ואת נוהו אות השפעתו יתברך ואת נוהו קודש שתוליך ההשפעה במקום הראוי לביתו נאוה קודש ולא לחיצונים ח"ו ובאמת כתיב ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כלומר שהכינו ותקנו את השכינה בקומה בנו"ה ומתוקנת להיות ראוי לזווג ע"ד שכתוב זאת קומתך דמתה לתמר ודרשו בזוהר ע"ש והם השבטים קדושים הכינו ותקנו אותה כ"כ על מתכונתה עד בא יוסף הוא אות השפעה בצהרים בתוקפא דשמשא לזה גמר אומר הכתוב כי שמעו כי שם יאכלו לחם ירצה תיבת שמעו משמעו לשון הבנה שמע כלומר הבן והם הבינו ששם יוכלו לעשות יחוד כי לשון אכילה מתייחס בלשון זיווג כנודע וזהו ויגש אליו יהודה מי שהוא צדיק מקרב הכל אל הבורא ב"ה מעלה כל בחי' ההתחלקות לשורש האחדות וכאמור זאת עבודת יהודה מכונה בשם צדיק אשר בכל דור דור ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר ויש לדקדק אומרו ידבר שהוא פועל יוצא כי באמת כל עצמו של צדיק האמיתי ותשוקתו בתפלה אינו שואל בעבור צורך עצמו כ"א הכל עבור השכינה שיהא לה דבורים להתפאר בהתעוררת התחתונים ואם לאו היא כ"י בסוד אלמית שאין לה דבורים לומר לפניו יתברך ולזה דוה לבם ולכן פתיחת דבורו של צדיק יאיר לשאול עבור השכינה וזהו ידבר נא עבדך פועל יוצא מוסב על השכינה הנקרא דבר ידבר אותה לגרום לה דבורים וזמירות ותשבחות והפעולה גדולה המגיע תועלת לצדיק המתפלל כזה נרמז בגמר הכתוב ואל יחר אפך בעבדך כי בהיות האדם מוציא דיבור לפני אלהים בתפלה ובתחנונים הכל לצורך עצמו הבהמיות בוחנין למעלה בהיכלות פרטי דבוריו אם ראוי לעלות למעלה ואם לאו גורם ח"ו חרון אף כדאיתא באדרא קדישא ע"ש אמנם אם כוונתו ומגמתו רק עבור דבורי של השכינה אל יחר אפך בעבדך ודאי וטוב בזה ובבא אמן: