Sefer HaMiddot, Eating, Part II 13

יג. לְ'כוּ לַ'חֲמוּ בְ'לַחְמִי וּ'שְׁתוּ רָאשֵׁי־תֵבוֹת לוּלָב; "בְּיֵין" עִם הָאוֹתִיּוֹת גִּימַטְרִיָּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל אֶ'תְרוֹג הֲ'דַס עֲ'רָבָה "מָסָכְתִּי" בְּחִינַת סֻכּוֹת. עַל־יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת אַרְבָּעָה מִינִים וְעַל־יְדֵי סֻכָּה אָדָם זוֹכֶה לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים, וְגַם לְחִיּוּת הַנְּשָׁמָה; עַל־יְדֵי סֻכָּה זוֹכֶה לְמַלְבּוּשִׁים, בְּחִינַת "בְּשֹוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ". עַל־יְדֵי עַרְבֵי נַחַל זוֹכֶה לִשְׁתִיָּה, עַל־יְדֵי הֲדַס זוֹכֶה לְחִיּוּת הַנְּשָׁמָה וְעַל־יְדֵי לוּלָב וְאֶתְרוֹג זוֹכֶה לַאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ בָּהֶם פְּרִי, שֶׁהֵם מִינֵי מַאֲכָל.