Sefer HaYashar (midrash), Book of Exodus 21

וגם אל יצחק כה עשה בגרשם אותו מגרר, ויפליא אלוקיו עמו פליאות ויתיבשו כל מוצאי מימי גררה ועצי תנובתם לא צמחו עד אשר הלכו אליו אבימלך מגרר ואחוזת מרעהו ופיכול שר צבאו ויקדו וישתחוו לו ארצה. ויבקשו ממנו תחינה להתפלל עליהם אל ה׳, ויעתר לו ה׳ וירפא אותם. וגם יעקב איש תם הוצל בתומו מיד עשו אחיו, ומיד לבן הארמי אחי אמו המבקשים את נפשו. וגם מיד כל מלכי כנען אשר באו כולם יחד עליו ועל בניו להשמידם, ויצל אותם ה׳ מידם וישובו עליהם וימיתום כי מי אשר שלח ידו בהם וניקה. הלא פרעה הקדמוני אבי אביך גידל את יוסף בן יעקב על כל שרי ארץ מצרים בראותו את חכמתו, כי בחכמתו מלט את כל יושבי הארץ מן הרעב. ואחרי כן ציוה להוריד את יעקב ובניו מצרימה, למען תמלט ארץ מצרים וארץ גושן בחסדם מן הרעב. ועתה אם אוב בעיניך חדל לך מהשחית את בני ישראל, ואם אין בלבך להושיבם מצרימה שלח אותם מזה וילכו ארצה כנען ארץ מגורי אבותיהם. ויהי כשמוע פרעה את דברי יתרו ויחר אפו מאוד עליו, ויקם מאת פני המלך בבושת ויצא ממצרים ביום ההוא וילך אל ארצו מדינה ומטה יוסף לקח בידו. ויאמר המלך לאיוב העוצי, מה תאמר אתה איוב ומה תהיה עצתך בעברים. ויאמר איוב אל המלך, הלא כל יושבי הארץ בידך כטוב בעיני המלך יעשה. ויאמר המלך אל בלעם, מה תאמר אתה בלעם דבר את דבריך ונשמענו. ויאמר בלעם למלך, כל אשר יעץ המלך על העברים ימלטו ממנה ולא יוכל המלך עליהם בכל עצה. כי אם בלהבת אש תאמר להמעיטם, לא תוכל עליהם בה כי הלא אלוקיהם מילט את אברהם אביהם מאור כשדים. אם בחרב תאמר להשמידם, הלא יצחק אביהם נמלט ממנה וינתן איל תחתיו. ואם בעבודת פרך וקושי תאמר להמעיט אותם, לא תוכל על זה הלא יעקב אביהם עבד את לבן בכל עבודה קשה והצליח.