Sefer HaYashar (midrash), Book of Exodus 47

בכל זאת לא שב אף ה׳ ממצרים, ועוד ידו נטויה עליהם. וישלח אלוקים את הדבר, ויבוא דבר במצרים בסוסים בחמורים ובגמלים בבקר ובצאן ובכל האדם. ויהי בהשכים כל מצרים בבוקר להוציא מקניהם לרעות, וימצאו את כל מקניהם כי מתו. ולא נותר ממקנה כל מצרים זולתי אחד מעשר, וממקנה בני ישראל אשר בגושן לא מת אחד. וישלח אלוקים דלקת אש בבשר מצרים ויבקע את בשרם, ויהי לשחין רע בכל מצרים מכף רגלם ועד קדקדם. ותהיין בכל בשרם אבעבועות רבות ויזב בשרם מעליהם, עד כי נמקו ויבאשו. בכל זאת לא שב אף ה׳, ועוד ידו נטויה על מצרים כולה. וישלח ה׳ ברד כבד מאוד, ויך את גפנם וישבר את עץ פרים ויבש אותם ויבלו עליהם. וגם כל ירק עשב יבש ואבד כי אש מתלקחת ירדה בתוך הברד, על כן כילה הברד והאש את הכל. וגם האדם והבהמה הנמצאים הנמצאים חוצה מתו מלהבי אש וברד, וכל הכפרים נתשו. וישלח ה׳ ויבא ארבה כבד מצרימה, חסיל וסלעם וחרגול וחגב וכל הארבה למינהו ויאכל את אשר השאיר הברד. אז שמחו כל מצרים בארבה ואף כי אכל כל תנובת השדה, ויצודו מצרים מהארבה לרוב מאוד וימלחום למאכל. ויהפוך ה׳ רוח ים חזק מאוד וישא את כל הארבה וגם את מלוחים ויתקעהו ימה סוף, לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים. וישלח אלוקים חושך במצרים, ותחשך כל ארץ מצרים ופתרוס שלושת ימים עד אשר לא יראה אדם את ידו בשומה אל פיו. בעת ההיא מתו רבים מעם ישראל על אשר מרדו בה׳, ולא שמעו אל משה ואל אהרון ולא האמינו בהם כי אלוקים שלחם. ויאמרו לא נצא ממצרים פן נמות ברעב במדבר שמם, ולא אבו לשמוע בקול משה. ויגוף ה׳ אותם בשלושת ימי החושך, ויקברום ישראל בימים ההם לבלתי דעת בהם יושבי מצרים וישמחו עליהם. והחושך חזק מאוד במצרים שלושת ימים ויהי כל העומד בבוא החושך, עודנו עומד במקומו. והיושב עודנו יושב ונשובה עודנו שוכב כאשר הוא וההולך ישב לו בארץ במקומו, ויהי הדבר הזה לכל מצרים עד עבור החושך.