Sefer HaYashar (midrash), Book of Exodus 7

ויהי לתקופת השנה כשמוע יתר מדין אשר בארץ כי נפלו כל אחיהם במלחמת הדד בעבור מואב, וכי נתנו מואב עורף במלחמה ויעזבו את מדין להילחם. ויתייעצו חמשת נשיאי מדין עם יתר אחיהם אשר נשארו בארצם, להילחם את מואב לנקום מהם מלחמת אחיהם. וישלחו בני מדין אל כל אחיהם בני קדם, ויבואו כל אחיהם כל בני קטורה לעזור את מדין להילחם את מואב. וישמעו בני מואב את הדבר הזה ויראו מאוד, כי נאספו עליהם כל בני קדם למלחמה. וישלחו גם הם בני מואב ספר אל ארץ אדום, אל הדד הן בדד מלך אדום לאמור. בוא נא אלינו ועזרנו ונכה את מדין, כי נאספו כולם יחד ויבואו עלינו עם כל אחיהם בני קדם למלחמה להינקם ממנו נקמת מדין הנופלים במלחמה. ויצא הדד בן בדד מלך אדום מארץ אדום עם כל חילו, וילך ארץ מואב לעזור את בני מואב להילחם את מדין. וילחמו מדין ובני קדם עם מואב בשדה מואב, ותהי ביניהם מלחמה חזקה מאוד. ויך הדד את כל בני מדין ובני קדם לפי חרב, ויצל הדד את מואב מיד מדין בעת ההיא. וינוסו הנשארים ממדין ובני קדם לפני הדד וחילו, וירדוף הדד אחריהם עד ארצם ויכם מכה רבה מאוד ויפלו חללים בדרך. ויצל הדד את מואב מכף מדין כי נפלו כל בני מדין לפי חרב, ויפן הדד וישב אל ארצו. ומהיום ההוא והלאה שנאו בני מדין את בני מואב על אשר נפלו בעבורם במלחמה, ותהי שנאה גדולה ועצומה ביניהם כל הימים. והיה כל הנמצא ממדין בדרך ארץ מואב ימות בחרב מואב, וכל הנמצא ממואב בדרך ארץ מדין ימות בחרב מדין. ככה יעשו מדין למואב ומואב למדין כל הימים, ימים רבים. ויהי בעת ההיא וימת יהודה בן יעקב במצרים, בשנת שמונים ושש שנים לרדת יעקב ובניו ומצרימה. ויהודה בן מאת שנה ועשרים ותשע שנים במותו, ויחנטו אותו וישימוהו בארון וינתן ביד בניו. ובשנת שמונים ושבע שנים מת בנימין אחיו, בן מאת שנה ושבע עשרה שנה במותו. וישימו אותו בארון ויותר ביד בניו.