Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Noach 21

ועתה לא טוב לכם לעשות את הדברים האלה אתה וכל בני אדם הרעים הגלויים אליך. הכסילים אתם או אוילים אתם אשר אין בכם תבונה לעבוד את העץ ואת האבן ולעשות כדבר הזה, ותשכחו את ה׳ האלוקים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואשר ברא אתכם בארץ ותביאו רעה גדולה על נפשותיכם בדבר הזה לעבוד עץ ואבן. הלא בדבר הזה חטאו אבותינו מימי קדם, ויביא ה׳ אלוקי על הארץ עליהם את מי המבול וישחית את כל הארץ. ואיך אתם תוסיפו לעשות הדבר הזה ותעבדו אלוקים אחרים עץ ואבן אשר לא ישמעו ולא ידברו ולא יצילו מצרה לספות חרון אף אלוקי כל הארץ עליכם. ועתה אבי, חדל לך מזה ולא תביא רעה על נפשך ועל נפש ביתך מזה. וימהר אברם וידלג לפני אביו, ויקח את הקרדומות מיד אלוה אביו הגדול וישברהו בה וירץ לו. וירא תרח את כל אשר עשה לו אברם בנו, וימהר ויצא מביתו וילך אל המלך. ויבוא לפני נמרוד ויעמוד לפניו וישתחווה למלך, ויאמר לו המלך מה לך. בי אדוני ילד יולד לי היום חמישים שנה, כזאת וכזאת וכזה עשה לי מאלוקיי וכזה וכזה ידבר. ועתה אדוני המלך שלח נא ויבוא לפניך ושפטהו במשפטיך למען נוצל מרעתו. וישלח המלך שלושה אנשים מעבדיו וילכו ויביאו את אברם לפני המלך. ונמרוד וכל שריו ועבדיו יושבים לפניו ביום ההוא, ותרח ישב לפניהם. ויאמר המלך אל אברם מה המעשה הזה אשר עשית לאביך ואל כל אלוקיו. ויען אברם את המלך כדברים אשר דיבר אל אביו ויאמר, האלוה הגדול אשר היה איתם בבית עשה להם את אשר שמעת. ויאמר המלך אל אברם היש בהם כח לדבר ולאכול ולעשות ככל אשר דיברת. ויען אברם את המלך לאמור, ואם אין בהם כח למה תעבדם ולמה תתעה את כל בני האדם בהבליך. התחשבו לך כי הצל יצילוך או יעשו דבר מקטון ועד גדול כי תעבדום, ולמה לא תעבדו אלוקי כל הארץ אשר ברא אתכם ובשר נפשותיכם בידו להמית ולהחיות.