Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Noach 26

ויהי מקץ שנתיים ימים לצאת אברם מן האש היא שנת שתיים וחמישים שנה לחיי אברם, והמלך נמרוד יושב על כיסא המלוכה בבבל. וישן המלך ויחלום והנה עומד עם חייליו וצבאותיו בעמק נגד כבשן האש אשר למלך, וישא עיניו וירא והנה איש דמות אברם יוצא מתוך הכבשן ויבוא ויעמוד לפני המלך וחרבו שלופה בידו. וירץ האיש ההוא אל המלך בחרבו וינס המלך מהאיש ההוא כי ירא, ויהי בנוסו וישלח האיש על ראש המלך ביצה ותהי הביצה לנהר גדול. ויטבעו כל חילו בנהר ההוא וימותו כולם, והמלך ברח עם שלושה אנשים אשר היו לפניו וימלט. ויבט המלך באנשים ההם והנה לבושם לבוש מלכות כבגדי המלך, והם בתואר ובקומה כתואר המלך. ויהי בברחם וישב הנהר ההוא לביצה כבתחילה נגד המלך, ויצא מהביצה ההיא אפרוח קטן ויבוא לפני המלך ויעוף על ראש המלך וינקר את עין המלך. ויחרד המלך מהמראה ההוא ויקץ משנתו, ותתפעם רוחו ויירא יראה גדולה מאוד. ויהי בבוקר ויקם המלך ממשכבו בבהלה, ויצו ויביא לפניו כל החכמים וכל החרטומים ויספר להם המלך את החלום. ויען חכם אחד מעבדי המלך ושמו אנוקו את המלך לאמור, אין זה כי אם רעת אברם וזרעו אשר תצמח על אדוני המלך באחרית הימים. הנה ימים באים אשר יבוא אברם וזרעו ובני ביתו להילחם עם אדוני המלך, ויכו את כל צבאות המלך וחייליו. ואשר ראית אשר ברחת עם שלושת אנשים אשר כמוך ונמלטת, זה אשר תוצל לבדך עם שלושה מלכים ממלכי הארץ אשר יהיו עמך במלחמה. ואשר ראית את הנהר אשר שב לביצה כבתחילה וינקר אפרוחה את עין המלך, אין זה כי אם זרע אברם אשר יהרוג את המלך באחרית הימים. זה חלום אדוני המלך וזה פתרונו ואמת החלום ונכון הפיתרון אשר פתר לך עבדך, עתה אדוני המלך הלא ידעת כי זה שתיים וחמישים שנה היום אשר ראו חכמיך את הדבר הזה במולד אברם ולמה יחיה אדוני המלך את אברם בארץ לרעת אדוני המלך. כי כל הימים אשר אברם בארץ לא תיכון אתה ומלכותך כי טרם נודע זה במולדו, ולמה לא המיתנו המלך ותחדל רעתו מעליך באחרית הימים. וישמע נמרוד בקול אנוקו וישלח המלך מעבדיו בסתר ללכת לתפוש את אברם ולהביאו לפני המלך להמיתו.