Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Noach 5

וימותו כל בשר אשר על הארץ במים מאדם ועד בהמה ועד חיה ועד רמש ועד עוף השמים, וישאר אך נח ואשר איתו בתיבה. ויגברו המים וירבו מאוד על הארץ, וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ. ותלך התיבה על פני המים ותיהפך על פני המים הלוך והפוך הנה והנה, ויתהפך כל החי אשר בה כהפוך את הנזיד בסיר. ויהי צער גדול לכל היקום אשר בתיבה, והתיבה חשבה להישבר.ויתבהל כל החי אשר בתיבה, וינהמו האריות ויגעו השוורים ויצעקו הזאבים. וכל היקום אשר בתיבה מדבר וצועק בלשונו, וישמע קולם למרחוק. וגם נח ובניו צועקים ובוכים בצרתם וייראו יראה גדולה מאוד, ויגיעו עד שערי מות. ויתפלל נח אל ה׳, ויצעק על הדבר הזה לה׳ ויאמר: אנא ה׳, הושיעה לנו, כי אין כח בנו לסבול את הרעה הזאת אשר סבבתנו, כי אפפונו משברי מים ונחלי בליעל בעתונו, קדמו אותנו מוקשי מות. עננו ה׳, עננו! פדנו, פנה אלינו וחננו, פדנו והצילנו. וישמע ה׳ בקול נח ויזכרהו ה׳ ויעבר רוח על פני הארץ, וישובו המים ותנח התיבה. ויסכרו מעיינות התהום וארובות השמים, ויכלא הגשם מן השמים. והמים היו הלוך וחסור בימים ההם, ותנח התיבה בהרי אררט. ויפתח נח את חלון התיבה בעת ההיא, ויקרא נח עוד אל ה׳ בעת ההיא ויאמר: אנא ה׳, אלוקי כל הארץ והימים וכל אשר בהם! הוציאה ממסגר נפשי ממאסרי אשר שמתני בו, כי יגעתי באנחתי מאוד. וישמע ה׳ בקול נח, ויאמר אליו: במלאתך שנה תמימה אז תצא. ויהי לתקופת השנה עד מלאת לנח שנה תמימה לשבתו בתיבה, חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התיבה. בעת ההיא בשבעה ועשרים יום לחודש השני יבשה הארץ, אך לא יצאו נח ובניו וכל אשר איתו מן התיבה עד אשר דיבר אליהם ה׳. ויהי היום דבר ה׳ אלוקים לצאת, ויצאו כולם מן התיבה וילכו וישובו איש לדרכו ואיש למקומו.