Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Vayera 16

כי מכל אשר עשה לא הקריב לפניך קורבן עולה או שלמים או שור אחד או כשב או עז אחד, מכל אשר שחט ביום הגמל את בנו. גם מיום אשר נולד בנו היום שלושים ושבע שנה לא בנה לפניך מזבח ולא הקריב אליך עליו קרבן, כי ראה כי נתת לו אשר ביקש מלפניך ויעזבך. ויאמר ה׳ אל השטן, השמת לבך אל עבדי אברהם כי אין כמוהו בארץ איש תם וישר לפניי וירא אלוקים וסר מרע. חי אני כי אם אמרתי לו הקרב נא את יצחק בנך לפניי לעולה לא ימנעהו ממני, ואף כי אומר אליו הקרב לפניי עולה מן הצאן או מן הבקר. ויען השטן את ה׳ ויאמר, בי אדוני דבר נא אל אברהם כדבר הזה אשר דיברת אם לא יעבור וימיר את דבריך היום. בעת ההיא היה דבר ה׳ אל אברהם ויאמר אליו אברהם, ויאמר הנני. ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה, והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר יראה לך בו שם ענן וכבוד. ויאמר אברהם בלבו איך אעשה עד אשר אפריד את יצחק בני משרה אמו, להעלותו לפני ה׳ לעולה. ויבוא אברהם האהלה וישב לפני שרה אישתו, וידבר אליה כדברים האלה. בננו יצחק גדל ולא למד עבודת אלוקיו זה ימים, עתה אלך לי למחר ואביאנו אל שם ואל עבר בנו ושם ילמד את דרכי ה׳. כי ילמדוהו לדעת את ה׳ ולדעת כאשר יתפלל לפני ה׳ בכל עת ויענהו, ולדעת שם את דרך עבודת ה׳ אלוקיו. ותאמר שרה טוב דיברת, לך אדוני ועשה לו כאשר דיברת. ואולם אל תרחיק את בני מעליי ולא ישב שם ימים רבים, כי נפשי קשורה בנפשו מאוד. ויאמר אברהם אל שרה, בתי חלה נא את פני ה׳ אלוקינו אשר יעשה עמנו טובה. ותקח שרה את יצחק בנה וילן איתה בלילה הוא, ותשקהו ותחבקהו ותצוהו עד הבוקר. ותאמר לו בני איך תוכל נפשי להיפרד ממך, ותשקהו ותחבקהו עוד ותבך עמו. ותצוה את אברהם אביו עליו, ותאמר שרה לאברהם בי אדוני השמר נא בבנך ושים את עיניך עליו כי אין לי בן אחר ולא בת כי אם הוא. אל נא תעזבנו אם ירעיב האכילהו לחם ואם יצמא השקה מים, ואל תניחהו ללכת ברגליו ולא לישב בשמש. וגם אל תעזבהו ללכת בדרך לבדו ולא תאנסהו מכל אשר ידבר, ועשית לו ככל אשר יאמר אליך. ותבך שרה עוד בכי גדול אל יצחק בלילה ההוא, ותצוהו עד הבוקר.