Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Vayera 7

ויקומו המלאכים ההם מפתח אוהל אברהם כאשר אכלו ושתו, ויבואו סדומה בערב ולוט יושב בשער סדום בעת ההיא. וירא אותם ויקם לקראתם וישתחו להם ארצה, ויפצר בם מאוד ויביאם אל ביתו וישם להם לחם ויאכלו וילינו בביתו. ויאמרו המלאכים אל לוט קום צא מן המקום הזה אתה וכל אשר לך פן תיספה בעון העיר, כי משחית ה׳ את המקום הזה. ויחזיקו המלאכים ביד לוט וביד אישתו וביד בנותיו וכל אשר לו, וישלחוהו ויניחוהו מחוץ לערים. ויאמרו לו הימלט על נפשך, וינס ויברח הוא וכל אשר לו. בעת ההיא המטיר ה׳ על סדום ועמורה ועל כל הערים האל גפרית ואש מאת ה׳ מן השמים, ויהפוך את כל הערים ואת כל הככר ואת כל יושבי הערים ואת צמח האדמה. ותבט עירית אשת לוט בהפיכת הערים לראות, כי נכמרו רחמיה אל בנותיה הנשארות בסדום כי לא יצאו עמה. ויהי כאשר הביטה אחריה, ותהי נציב ממלח. עודנו במקום ההוא עד היום הזה. וילכחו אותה על השוורים העוברים במקום ההוא יום יום עד אצבעות הרגלים ובבוקר יצמח אשר לחכו בה, עד היום הזה. וינוס לוט ושתי בנותיו הנשארות עמו, וימלטו אל מערת עדולם וישבו שם ימים. וישקך אברהם בבוקר לראות את ערי סדום מה נעשה בם, וישקף וירא והנה עלה עשן כל הערים כעשן הכבשן. ויהי בשבת לוט במערה עם שתי בנותיו וישקו את אביהן יין וישכבו עמו, כי אמרו אין איש בארץ לחיות זרע מהן כן חשבו כי אבדה כל הארץ. וישכבו שתיהן עם אביהן ותהרן שתיהן מאביהן, ותלדנה בנים. ותקרא הבכירה את שם בנו מואב לאמור כי מאביה ילדתו, הוא אבי מואב עד היום הזה. והצעירה קראה גם היא את בנה בן עמי, הוא אבי בני עמון עד היום הזה. ויהי אחרי כן ויסע לוט הוא ושני בנותיו משם, וישב בעבר הירדן עם שתי בנותיו ובניהן. ויגדלו בני לוט וילכו ויקחו להם נשים מארץ כנען וילדו להם בנים, ויפרו וירבו מאוד.