Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Vayeshev 10

וירד ראובן עד תוך הבור ויבקש את יוסף ולא מצא אותו בבור, ויעל. ויקרע ראובן את בגדיו ויאמר, הילד איננו ומה אשיב את אבי עליו אם מת. וילך אל אחיו וימצא אותם עצבים על דבר יוסף, ומתייעצים יחד איכה ישיבו את אביהם עליו. ויאמר ראובן אל אחיו, באתי אל הבור והנה אין יוסף שם ומה נאמר לאבינו כי אין אבי מבקש את הילד כי אם ממני. ויענוהו אחיו לאמור, כזה וכזה עשינו ויך לבנו על המעשה הזה, אחר כן ונשב לבקש עלילה מה נשיב את יעקב אבינו על ככה. ויאמר אליהם ראובן, מה המעשה הזה אשר עשיתם להוריד שיבת אבינו ביגון שאולה, לא טוב הדבר אשר עשיתם. וישב ראובן איתם, ויקומו כולם וישבעו איש את אחיו לבלתי הגיד את הדבר הזה ליעקב. ויאמרו כולם, כל איש אשר יגיד את הדבר הזה לאבינו ולביתו או אשר ישמיע את הדבר הזה לכל בני הארץ, ועמדנו כולנו עליו ונהרגהו בחרב. וייראו בני יעקב איש מאת אחיו כקטון כגדול על הדבר הזה ואין דובר דבר, ויסתירו את הדבר בלבם. וישבו אחרי כן בארץ יחד להתיעץ ולבקש עלילה מה יאמרו אל יעקב אביהם, על כל הדברים האלה. ויאמר אליהם יששכר, הנה לכם עצה אם טוב בעיניכם לעשות כדבר הזה. קחו לכם את הכתונת אשר ליוסף וקרעו אותה, ושחטו שעיר עזים וטבלתם אותה בדמו ושלחתם אותה לאבינו. והיה כראות אותה ואמר, חיה רעה אכלתהו על כן קרעה את כתונתו והנה דמו בכתונתו. והיה בעשותכם הדבר הזה, ונקינו אנחנו מתלונת אבינו. ותישר בעיניהם עצת יששכר וישמעו אליו, ויעשו כדבר יששכר אשר יעץ אותם. וימהרו ויקחו את כתונת יוסף ויקרעוה, וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתונת בדם השעיר וירמסוה בעפר. וישלחו את הכתונת ביד נפתלי אל יעקב אביהם, ויצוהו לאמור כדברים האלה. אנחנו אספנו את המקנה ונבוא עד דרך שכם והלאה, ונמצא את הכתונת הזאת במדבר על הדרך טבולה בדם ובעפר, ועתה הכר נא את הכתונת בנך היא אם לא.