Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Vayeshev 4

ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו וישב לפניהם, ויקומו עליו ויחזיקו בו ויכוהו לארץ ויפשיטוהו מכתונת הפסים אשר עליו. ויקחוהו וישליכו אותו הבורה, והבור ריק אין בו מים כי אם נחשים ועקרבים. ויירא יוסף מפני הנחשים והעקרבים אשר בבור ויצעק יוסף בקול גדול, ויסתר ה׳ את הנחשים ואת העקרבים בקירות הבור ולא הרעו ליוסף. ויקרא יוסף מתוך הבור אל אחיו ויאמר אליהם, מה עשיתי לכם ומה חטאתי למה לא תראו מפני ה׳ בעדי. הלא אנוכי עצמכם ובשרכם ויעקב אביכם אבי הוא, ולמה תעשו לי הדבר הזה היום ואיך תשאו פניכם לפני יעקב אבי. ויהי צועק וקורא אל אחיו מתוך הבור ויאמר, יהודה ראובן שמעון ולוי אחיי שאוני ממחשכים אשר שמתם אותי בו וראו היום את פני ה׳ ואת פני יעקב אבי. ואם אני חטאתי לכם, הלא בני אברהם יצחק ויעקב אתם, אשר אם ראו יתום עליו ירחמו ואם רעב יאכילוהו לחם ואם צמא ישקוהו מים ואם ערום יכסוהו. ואיך אתם לא תרחמו על אחיכם כי עצמכם ובשרכם אני, ואם חטאתי אליכם הלא תעשו בעבור אבי. ויוסף מדבר את כל הדברים האלה מתוך הבור, ולא שמעו אחיו אליו ולא הטו את אזניהם לכל דברי יוסף ויהי צועק ובוכה בתוך הבור. ויאמר יוסף, מי יתן וידע אבי היום את המעשה אשר עשו לי אחיי ואת הדברים אשר דיברו אליי היום. וישמעו כל אחיו את צעקתו ואת בכייתו בתוך הבור, וילכו אחיו ויתרחקו מן הבור למען לא ישמעו את צעקת יוסף ואת בכייתו בבור. וילכו וישבו מנגד הרחק כמטחוי קשת, וישבו שם לאכול לחם.