Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Vayigash 2

ויען יוסף את יהודה לאמור, למה הרחבת את פיך בכל הדברים האלה ותתפאר עלינו לאמור יש איתך גבורה. חי פרעה לו צויתי עליכם את כל גיבוריי להילחם איתכם, הלא תטבע ברוקם אתה ואחיך אלה. ויאמר יהודה אל יוסף, הלא לך ולאנשיך לירוא מפניי, חי ה׳ כי אם שלפתי את חרבי לא השיבותיה ריקם. עד אם הרגתי היום הזה את כל מצרים ואחל ממך, ואכלה בפרעה אדוניך. ויען יוסף ויאמר אליו, הלא לא לבדך היא הגבורה גם אנוכי גיבור וחזק ממך. הלא אם הוצאת את חרבך, אשיב אותה אל צוארך ואל צואר כל אחיך אלה. ויאמר אליו יהודה, הלא אם פתוח אפתח את פי עליך היום עליך כי עתה בלעתיך ותיכחד מן הארץ ותאבד היום ממלכותך. ויען יוסף, הלא אם תפתח את פיך יש איתי כח וגבורה לסתום את פיך באבן גדולה עד כי לא תוכל לדבר דבר. ויאמר יהודה, מה לך ולשם מלך הלא המלך יוציא מביתו את כל הארץ כסף וזהב הרבה מאוד אם במתן אם באבידה. ואתה עודך מדבר על גביעך אשר נתת אתה באמתחת אחינו, ותאמר כי גנב אותו מאיתך. חלילה חלילה לבנימין אחינו ולזרע אברהם מעשות הדבר הזה לגנוב מאיתך או מזולתך, אם ממלך אם או שר או מכל האדם. ועתה דום לך מהדבר הזה פן ישמעו דבריך כל הארץ לאמור, על כסף מעט נלחם מלך מצרים עם אנשים ויתגולל עליהם ויקח את אחיהם לעבד. ויען יוסף ויאמר, קחו לכם את הגביע הזה ולכו מעליי ועזבו את אחיכם לעבד כי משפט הגנב להיות עבד. ויאמר יהודה, למה לא תבוש בדבריך לעזוב את אחינו ולקחת את גביעך. והלא אם תיתן לנו כגביעך אלף פעמים לא נעזוב את אחינו, על כסף הנמצא ביד כל האדם ולו נמות עליו.