Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Vayigash 4

וישמע יהודה את הדבר הזה, ויחר אפו מאוד וחמתו בערה בו. ותהי לפניו במקום ההוא אבן אחת משקלה כארבע מאות שקל, ויחר אף יהודה ויקח את האבן בידו האחת ויזרקה השמימה ויקבלה בידו השנית השמאלית. ויתן אותה אחרי כן תחת רגליו וידק אותה בחמת כוחו, ותהי האבן לעפר מכח יהודה. וירא יוסף את מעשה יהודה ויירא מאוד, אך ציוה אל מנשה בנו ויעש גם הוא באבן אחרת כמעשה יהודה. ויאמר יהודה אל אחיו, אל יאמר איש מכם כי האיש הזה מצרי הוא כי אם ממשפחת אבינו הוא בעשותו הדבר הזה. ויאמר יוסף הלא לבדכם ניתנה הגבורה, כי גם אנחנו גיבורים ולמה תתפארו עלינו כולכם. ויאמר יהודה אל יוסף, שלח נא את אחינו ואל תחריב את ארצך היום הזה. ויען יוסף ויאמר אליהם, לכו אמרו אל אביכם חיה רעה אכלתהו כאשר אמרתם על יוסף אחיכם. ויפן יהודה אל נפתלי אחיו ויאמר אליו, מהר לך נא וספור את שווקי כל מצרים ובוא והגד לי. ויאמר אליו שמעון, אל נא יהיה לך הדבר הזה לטורח, עתה אלך אני ההרה ונשאתי אבן אחת גדולה מההר ושמתיה על כל מצרים כולה והמתי את כל אשר בה. ויוסף שמע את כל הדברים אשר דיברו אחיו לפניו, והם לא ידעו כי שומע יוסף כי אמרו כי לא ידע לדבר עברית. ויירא יוסף מאוד מדברי אחיו פן יחריבו את מצרים, ויצו את מנשה בנו לאמור. לך נא מהר והזעק לי את כל יושבי מצרים וכל הגיבורים יחד ויבואו אליי עתה בסוסים וברגלי ובכל כלי זמר, וילך מנשה ויעש כן. ונפתלי הלך כאשר ציוהו יהודה, כי נפתלי קל ברגליו מאוד כאחת הצבאים הקלים והלך על שיבולי הזרע ולא ישברו תחתיו. וילך ויספור את כל שווקי מצרים וימצא בהם שנים עשר, ויבוא מהרה ויגד אל יהודה. ויאמר יהודה אל אחיו, מהרו לכם ושימו איש חרבו על יריכו ונבואה על מצרים ונכה את כולם ולא תשאירו מהם שריד. ויאמר יהודה הנני אחריב את שלושה שווקים בכוחי, ואתם כולכם יחריב כל איש מכם שוק אחד. ויהי בדבר יהודה את הדבר הזה, והנה יושבי מצרים כל הגיבורים באו כולם נגדם בכל כלי זמר ובזעקות רבות. ויהי כל מספרם חמש מאות איש רוכבי סוסים ועשרת אלפים רגלי, וארבע מאות גיבורים אשר יוכלו להלחם בלא חרב ובלא חנית כי אם בידיהם ובגבורתם.