Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Vayishlach 13

ויקרא יהודה אל עבד מעבדי אביו לאמור, לך נא ראה איפה הם המלכים הבאים עלינו נצבים עם מחנותם. וילך העבד ויבט מרחוק ויעל אל נגד הר שיאון, וירא את כל המלכים עומדים בשדה. וישב אל יהודה ויאמר הנה המלכים נצבים בשדה עם כל מחנותם, עם רב כחול אשר על שפת הים. ויאמר יהודה אל שמעון ואל לוי ואל כל אחיו התחזקו לכם והייתם לבני חיל, כי ה׳ אלוקינו איתנו אל תיראום. עמדו לכם וחגרו איש את כל כלי מלחמתו ואת קשתו ואת חרבו ונלכה ונלחמה הערלים האלה, וה׳ אלוקינו יושיענו. ויקומו ויחגרו איש כל מלחמתו גדולים וקטנים, אחד עשר בני יעקב וכל עבדי יעקב עמהם. וגם כל עבדי יצחק אשר אשר עם יצחק בחברון באו עולם אליהם מלובשים בכל כלי מלחמה, וילכו בני יעקב ועבדיהם לקראת המלכים שנים עשר ומאה איש וילך גם יעקב עמהם. ובני יעקב שלחו אל יצחק בן אברהם אביהם חברונה קרית הארבע לאמור, התפלל נא בעדינו אל ה׳ אלוקינו להציל אותנו מיד הכנענים הבאים עלינו ולתתם בידינו. ויתפלל יצחק בן אברהם אל ה׳ בעד בניו ויאמר, ה׳ אלוקים אתה הבטחת את אברהם אבי לאמור ארבה את זרעך ככוכבי השמים ותבטיח גם אותי ותקם את דבריך. ועתה הנה מלכי כנען באו יחד להילחם עם בני על אשר לא חמס בכפיהם., ועתה ה׳ האלוקים אלוקי כל הארץ סכל נא את עצת כל המלכים האלה לבלתי הילחם בבניי. ונתת את פחד בניי בלב כל המלכים האלה וכל אנשיהם והשפלת את גאותם, וישובו מעל בניי. והצלת את כל בניי ועבדיהם מהם בידך החזקה ובזרועך הנטויה, כי בידך הכח והגבורה לעשות את כל אלה. ובני יעקב ועבדיהם הלכו לקראת המלכים האלה, ויבטחו בה׳ אלוקיהם. ויהי בלכתם ויתפלל גם יעקב אביהם אל ה׳ ויאמר, ה׳ אלוקים ואלוקי האלוקים הנשגב והנורא אשר משלת מימי קדם ומאז ועד עתה לעולם. ואתה מעורר מלחמות ומשביתם, ובידך הכח והגבורה לרומם ולהשפיל. ועתה תיפול נא תחנתי לפניך להפנות אליי ברחמיך, לתת פחד בניי בלב כל המלכים האלה עם אנשיהם והחרדת אותם ואת מחנותם. והצלת את כל הבוטחים עליך בחסדך הגדול, כי אתה אשר תדבר עמים תחתינו ולאומים תחת ידינו. וכל מלכי האמורי באו ויתיצבו בשדה להתייעץ עם יועציהם מה לעשות עם בני יעקב, כי עודם יראים מהם לאמור שניים מהם המיתו כל עיר שכם.