Sefer HaYashar (midrash), Book of Numbers 2

וישמע ה׳ את תלונות בני ישראל ויקצוף וישבע לאמור, אם יראה איש מן הדור הרע הזה את הארץ מבן עשרים שנה ומעלה, כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון. אם לא במדבר הזה יתמו הדור הרע הזה, ובניהם הם יבואו אל הארץ והם יירשוה. ויחר אף ה׳ בישראל ויניעם במדבר ארבעים שנה, עד תום כל הדור הרע אשר לא מלאו אחרי ה׳. וישב העם במדבר פארן ימים רבים, ואחר נסעו המדברה דרך ים סוף. בעת ההיא לקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי אנשים רבים מבני ישראל, ויקומו והיצו על משה ועל אהרון ועל כל העדה. ויחר אף ה׳ בהם ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל אשר להם, ואת כל האדם אשר לקורח. ויהי אחרי כן ויסע אלוקים את העם דרך שעיר ימים רבים. בעת ההוא אמר ה׳ אל משה, אל תתגר מלחמה בבני עשו כי לא אתן לכם מאיתם עד מדרך כף רגל, כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. על כן נלחמו בני עשו בבני שעיר בימים הראשונים, ויתן ה׳ את בני שעיר ביד בני עשו וישמידום מפניהם וישבו תחתם עד היום הזה. על כן אמר ה׳ אל בני ישראל אל תלחמו עם בני עשו אחיכם, כי אין לכם מארצם מאומה. אך אוכל תשברו מאיתם בכסף ושתיתם, ויעשו בני ישראל כדבר ה׳. וילכו בני ישראל במדבר הסב את דרך הר שעיר ימים רבים ולא נגעו את בני עשו, וילכו בדרך ההוא תשע עשרה שנה. ויהי בעת ההיא וימת לטיאנוס מלך בני כיתים בשנת ארבעים וחמש למלכו, היא שנת ארבע עשרה שנה ליציאת בני ישראל ממצרים. ויקברו אותו בהיכלו אשר בנה לו בארץ כיתים, וימלוך תחתיו אביאנוס שלושים ושמונה שנה. ובני ישראל עברו את גבול בני עשו בימים ההם מקץ תשע עשרה שנה, ויבואו ויעברו מדרך מדבר יואב. ויאמר ה׳ אל משה אל תצר את מואב ואל תלחם בם כי לא אתן לכן מארצם, ויעברו בני ישראל את דרך מדבר מואב תשע עשרה שנה ולחום לא הלחמו בם.