Sefer HaYashar (midrash), Introduction 8

ובשבא הספר הזה ליד תלמי קרא בו ויישר בעיניו מאד וחקר בו בחכמתו ובחן ומצא בו מבוקשו ועזב מעליו כל הספרים שקבצו לו ובירך למי שיעץ עליו הדבר הזה. לאחר ימים הרגישו בזה פריצי ישראל כי לא שלחו ישראל ספר התורה למלך ובאו ואמרו לו אדונינו המלך לעגו עליך ישראל בי לא שלחו אליך את ספר התורה שאמרנו לך כי ספר אחר שהיה בידם שלחו לך אבל שלח להם וישלחו ספר תורתם בי ממנה תמצא מבוקשך יותר ויותר מהספר אשר שלחו לך וכששמע המלך את דבריהם קצף כקצף גדול מאד בישראל וחמתו בערה בו. עד ששלח להם פעם אחרת לשלוח לו ספר התורה. ונתיירא שמא ילעיגו עליו עוד ונתחכם עליהם ושלח לשבעים זקנים שבהם שיבואו לו והושיבם בשבעים בתים לכתוב כל אחד ואחד ספר תורה לבלתי ימצא שינוי ושרתה עליהם רוח הקדש וכתבו לו שבעים ספרים והשבעים זקנים וכלם נוסחא אחת בלי תוספת ובלי מגרעת ואז שמח המלך בזה שמחה גדולה וכבד את הזקנים ואת כל היהודים ושלח מנחות ומתנות לירושלם ככתוב שם. ובמותו נתחכמו ישראל על בנו ולקחו את ספר התורה מאוצרותיו אך הספר הזה עזבו שם ולא לקחוהו בעבור יכיר כל מלך ומלך המולך תחתיו את נפלאות השם יתברך וכי בחר ישראל מכל האומות וכי אין אלוה זולתו יתברך. על כן הספר הזה עודנו במצרים עד היום הזה. ומהעת ההוא נתפשט בכל הארץ עד הגיעו אל ידינו אנחנו בגלותינו בגירושנו היום אל עיר נאפולי אשר תחת יד מלך ספרד.