Sha'ar HaGemul of the Ramban 35

כך שנו במנחות (צ"ט ב') "ואף הסיתך מפי צר" וגו' מגיהנם שפיה צר שיהא עשנה צבור בתוכה ושמא תאמר כשם שפיה צר כך כולה צרה תלמוד לומר "העמיק הרחיב" שמא תאמר אין בה עצים תלמוד לומר "מדורתה אש ועצים הרבה" והם מדדו לגיהנם אורך ורוחב אמרו בתענית (י' א') עולם אחד מששים בגן וגן אחד מששים בעדן ועדן אחד מששים לגיהנם נמצא כל העולם ככסוי קדרה לגיהנם ועוד סיימו לו פתחים אמרו בעירובין (י"ט א') שלשה פתחים יש לו לגיהנם אחד במדבר דכתיב "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה" ולגהינם ירדו אחד בים כתיב "מבטן שאול שועתי" החזיר אותו הדג על מעמקי מצולות ופתח גיהנם ואחד בירושלים שנאמר "נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים" ואמר רבן יוחנן בן זכאי שתי תימורות יש בגי בן הנם ועולה עשן מביניהם וזו פתחה שלגיהנם ואמרו לעניין איסור הטמנה בחמי טבריא (שבת ל"ט א') תולדות אור נינהו דחלפא אפתחא דגיהנם ועוד אמרו (בבא בתרא פ"ד א') שמע מינה האי שמשא סומקתי היא דקא חזינן לה דסמקא בצפרא ובפניא והאי דחזינן לה דחורא בפלגא דיומא אנן הוא דלא בריא נהורין למחזייה ואותיבו עלה ופריקו ואיתמר התם ולמאי דמותבינן מעיקרא הא קא חזינן ליה דסמקא בצפרא ובפניא בצפרא קא חלפא אפתחא דגן עדן בפניא קא חלפא אפתחא דגיהנם ובפרקי רבי אליעזר (פרק ד) אמרו בשני ברא הקדוש ברוך הוא את הרקיע והמלאכים ואשו שלבשר ודם ואשו שלגיהנם ופירשו שם שהרקיע הזה הוא הרקיע שעל ראשי החיות שנאמר "ודמות על ראשי החיות רקיע" ואמרו שם (פרק ה') רבי יהושע אומר עוביה שלארץ מהלך ששים שנה ותהום אחד שהוא אצל גיהנם נובע ומוציא חמים תענוג לבני אדם ושנו בברייתא דארכו של עולם במקום הזה שבעה מקומות זה למטה מזה והן גיהנם ושערי צלמות שערי מות טיט היון בור שחת שאול ואבדון ולמטה מכולן ארקא ומלאכי חבלה מעמידין רשעים בארקא תחת נהר דינור שהוא יוצא תחת כסא הכבוד שנאמר (ירמיה כג) "הנה סערת ה' חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול" והיורד לארקא משם שוב אינו עולה והם נדונין לדורי דורות ושם שנינו רשעים שבהם מלאכי חבלה ממונין עליהם מדור העליון שאול תחתית עמקו מהלך שלוש מאות שנה וכל מדור ומדור כמו כן האש שלשאול תחתית חזק על אחד מששים שלאבדון שלמעלה הימנו וכן כל מדור ומדור שלמעלה ממנו כמו כן זהו העניין השנוי בברייתא והחזירו העניין במדרש תלים ואמרו כל כת וכת משבע כתות יש לו מדור בפני עצמו בגן עדן וכנגדן שבעה בתי דירות לגיהנם ואלו הן כו' הרי שבעה בתי דירות לרשעים ושבעה לצדיקים לכל אחד ואחד לפי מעשיו בתי דירתו ובאגדה אמרו אמר רבי יהושע בן לוי כד משחנא ביתא קמא דבמדור גיהנם אשכחית בה מאה מילין באורכא וחמשין מילין בפותיא ותמן גובין גובין ואריון דנור קימין תמן וכד נפלין תמן בני אנשא אכלין יתהון אריותא ובתר דתיכלינון אישתא קימין מרישא ורמו יתהון בנורא דכל ביתא דמדור קמא ומשחנא ביתא תנינא דבמדור תנינא ואשכחת ביה כקדמאה ושאלית בגין ביתא קמא ואמרין בביתא קמא אית ביה עשר אומין ועמהון אבשלום ואומרים אומה לאומה אם אנחנא סרחנא דלא קבילנא אורייתא אתון מה חבתון אנן כותבינן חבנא ואמרין לאבשלום אם את לא קבילת אבהתך קבילו למה לקית כדין אמר להון משום דזלזלית לאבא וקאים מלאכא חד ומחי לכל חד וחד בשוטי דנורא וההוא דמחי יתהון קושיאל שמיה ואמר רמו יתהון ורמו יתהון ומתוקדין בנורא ומייתין חורנין ומחי להון ורמין יתהון לנורא וכן כל חד וחד עד דמסיימין כל חייביא ובתר כן מעיילין אבשלום לממחא נפקא בת קלא ואמרת לא תמחוניה ולא תקדוניה בגין דהוא מבני רחימאי דאמרין בסיני נעשה ונשמע בתר דמסיימין רשיעיא לממחי ולמוקד נפקין מן נורא כאלו לא אתוקדו ועוד חוזרים ועבדין להון שבע זמנין ביומא ותלת בליליא ואבשלום אישתזיב מכל אלין בגין דהוא בריה דדוד ובביתא תנינא דבמדור תנינא אית ביה עשר אומין וכדין דנין יתהון ודואג עמהון וההוא דמחי יתהון להטיאל שמיה ודואג אישתזיב מכל אלין דהוא מבני בניהון דאמרין בסיני נעשה ונשמע ובביתא תליתאה אית ביה עשר אומין [וקרח עמהון] וכדין דנין יתהון ההוא דמחי יתהון שפטיאל שמיה וקרח וכנישתיה משתזיב מכל אלין בגין דאמרי נעשה ונשמע ובביתא רביעאה כדין דנין יתהון ואית ביה עשר אומין וירבעם עמהון וההוא דמחי יתהון מכתיאל שמיה וירבעם משתזיב מכל אלין על דעסק באורייתא והוא מבני ישראל דאמרי בסיני נעשה ונשמע וביתא חמישאה כדין דנין יתהון ואחאב עמהון וההוא דמחי יתהון חוטריאל שמיה ואחאב אישתזיב מכל אילין בגין דהוא מבני ישראל דאמרי בסיני נעשה ונשמע ובביתא שתיתאה כדין דנין יתהון ומיכה עמהון ההוא דמחי יתהון פוסיאל שמיה ומיכה אישתזיב מכל אלין על דהוא מבני ישראל דאמרי בסיני נעשה ונשמע ובביתא שביעאה כדין דנין יתהון ואלישע בן אבויה עמהון וההוא דמחי יתהון דלקיאל שמיה ואלישע משתזיב על דהוא מבנוהי דמאן דאמרי בסיני נעשה ונשמע ובכל שבע אלפי דאית בכל מדור דנין כל רשיעיא בהאיך דינא ולא חזון דין ית דין בגין חשוכא דכל חשוכא דהוה קדם דאיתבריא עלמין תמן הוא" עד כאן במדרש ואלו קצת המקומות שספרו בהן עניין גיהנם וצערו וענשו בגמרא ובמדרשים ומדדו את תכנית ודברים הללו וכיוצא בהן אין לתלות אותם במשל שהרי הזכירו מקומו ומדתו ארכו ורחבו ודנו עליו לעניין איסור והיתר והוא מוזכר להם בעניין הדינים ושאר כמה מקומות שלא הזכרנו.