Sha'ar HaGemul of the Ramban 41

ומנין לנו שהוא בא מיד לאחר מיתה ואינו מן הדינין העתידין להיות לימי המשיח והעולמות הבאים לדעותינו וקבלתנו כך אמרו חכמים במסכת עדיות (ב י) משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש שנאמר "והיה מדי חדש בחדשו" וגו' ואמרו במסכת קידושין (לא ב') מכבדו בחייו מכבדו במותו ואומר "כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו" והני מילי בתוך שנים עשר חודש אבל לאחר שנים עשר חדש אומר "זכרו לחיי העולם הבא" ואמרו במסכת תענית (יא א') בשעת פטירתו שלאדם כל מעשיו נפרטין לפניו ולא עוד אלא שמצדיק עליו את הדין ואומר יפה דנתוני וכו' והזכירו בהגדה (בבא בתרא עד א') בעניין עדת קרח כל תלתין יומין מהדרי להו בגיהנם כבשר בקלחת ואמרי משה אמת ותורתו אמת והן בדאין ובעניין אלישע בן אבויה אמרו (חגיגה טו ב') כי נח נפשיה אמרי לא מידן לידייניה ולא לעלמא דאתי ליתי לא מידן לידייניה משום דגריס באורייתא ולא לעלמא דאתא ליתי משום דחטא אמר רבי מאיר מתי אמות ואעלה עשן מקברו כי נח נפשיה דרבי מאיר סליק קוטרא מקבריה דאחר ומעשה נסים הוה כדי להראות כן וכך אמרו עלה בירושלמי (חגיגה ב א) מן דקברוניה ירדה אש מן השמים ושרפה קברו ובמדרש תלים אמר דוד "בידך אפקיד רוחי" בשעת מיתתי פדית אותי ה' מן גיהנם ומפורש בהגדה (פסיקתי רבתי כג) בכל ערב שבת דומה שר הממונה על הנפשות מכריז ואומר הנח להן לרשעים אלו וינוחו ומניחין אותן כל השבת כולה ובמוצאי שבת עם חשיכה צועק המלאך הממונה על הרוחות חזרו לכם רשעים לגיהנם שכבר השלימו ישראל סדריהן ולכך ישראל מזכירין בסדר מוצאי שבת ואומרין "ויהי נועם ה' אלהינו עלינו" וגו' הא למדנו מדבריהם שהרשעים מיד נשמתן ונפשותיהן נידונות בגיהנם כפי הראוי להם וכפי מה שנתבאר למעלה מפירושי העונש ההוא והדין ההוא וזאת אמונת כל מחזיק בדברי רבותינו זיכרונם לברכה או מאמין בקבלתם ועם מה שפירשנו לא ירחיקו דבריהם אחד מבעלי העיון אלא המשתבש מהם או המתפקר.