Sha'ar HaGemul of the Ramban 58

כל אלו דברים ברורים שהעולם הבא האמור בכל מקום אינו עולם הנשמות והשכר המגיע להם מיד אחרי המיתה אלא עולם שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדשו לאחר ימות המשיח ותחיית המתים ובבראשית רבה (יד ה') אמרו כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא מה יצירתו בעולם הזה מתחיל בעור ובשר וגומר בגידים ועצמות כך לעתיד לבוא מתחיל בעור ובשר וגומר בגידים ועצמות ובגמרא בפרק אין נערכין (ערכין יג ב') [אמרו] למימרא דנבל לחוד וכנור לחוד דלא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר כנור שלמקדש שלשבע נימין היה שנאמר "שובע שמחות את פניך" אל תקרי שובע אלא שבע שלימות המשיח שמונה שנאמר "למנצח על השמינית" שלעולם הבא עשר שנאמר "עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור" ואומר "הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו" ומתרצינן אפילו תימא רבי יהודה לעולם הבא איידי דנפישי נימין דידיה נפיש קליה כנבל ופירוש העניין הזה כי הכנור וכלי הזמר שבמקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח ואין בגשמיות דק כמוסיקא כעניין שנאמר "וקול ודבור ורוח" וזהו רוח הקודש והנה [בעולם] הזה ישיגו החכמה ברוח הקודש שבע ספירות וידבק אורן במשכן ובמקדש ונרמזות בשבע נרות שלבית המקדש ובקצת הקרבנות גם בלעם אמר "את שבעת המזבחות ערכתי" הזכיר אותן בשם הידיעה לפיכך ירמוז בכנור שבע כלי הקול בעולם הזה ולימות המשיח תושג ספירה שמינית וירמוז אותה [ולעולם הבא תהיה ההשגה שלימה לעשר ספירות וירמוז אותן] וזה עניין מופלא ונכבד ומכל מקום נלמד בפירוש העולם הבא שהוא עולם גוף ומקדש וכליו ואינו עולם הנשמות שכל אדם יש לו בו כחלק הראוי לו אחר מיתתו מיד ודבר פשוט הוא כתוב בתלמוד שתמצא בו במקומות רבים שהם מזכירים רשעים בגיהנם כמו טיטוס ושאר רשעים כגון עדת קורח וזולתם שבזמן הזה הם נדונין שם ומזכירין לצדיקים שהם בגן עדן כגון לרבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בן יוחאי וזולתם ולא תמצא בשום מקום בתלמוד שיאמרו על אחד מהן שהוא בעולם הבא עכשיו אלא אומרים "מזומן לחיי העולם הבא ואמרו בספרי (נצבים) במשה רבנו "גנזו לחיי העולם הבא" לא שהוא עכשיו בחיי העולם הבא ואמרו (ברכות סא ב') ברבי עקיבה במיתתו "אשריך רבי עקיבה שיצאה נשמתך באחד ואתה מזומן לחיי העולם הבא" ואמרו ברבי אלעזר בן דורדיא ובקטיעא בן שלום "מזומן לחיי העולם הבא" בפרק ראשון דעבודה זרה (עבודה זרה י ב' יז א') וכן במקומות רבים מאוד בתלמוד הרי שלאחר פטירתן שלצדיקים אומרים שהם מזומנים לחיי העולם הבא שהוא לשון עתיד להם למידת שפטירתן מן העולם הזה לגן עדן היא שהוא עולם הנשמות ואין פטירתן לעולם הקרוי עולם הבא אלא שהם מזומנים ועתידין לו ועוד אמרו (ברכות נח ב') בברכה דרואה קברי ישראל "והמית אתכם בדין והוא עתיד להקים אתכם לחיי העולם הבא בארץ ישראל מחיה המתים" [ושגור בפי הדורות לומר בין בבקשה בין בסוף ברכת המזון ובכל תפלות "הרחמן יזכנו ויקרבנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא" מקדימין ימות המשיח ואין דעתם לבקש שתתקרב להם המיתה ויהיו בעולם הנשמות].