ולהבין זה יותר הוא מבואר במשל מהחכם השלם אשר רוצה להמשיך ממנו חכמת הקטן שבקטנים אשר הוא אין ערך ממש מחכמתו מוכרח לצמצם ולהסתיר חכמתו הגדולה והרחבה ולהמשיך ממנה איזה המשכה קטנה:
שערי היחוד ואמונה, שער ראשון 8
Sha'arei HaYichud VeEmunah, First Gate 8
AI-generated narration
והנה בהמשכה זו מחמת שהיא מחכמתו הגדולה עדיין אינה בערך להתפשט לחכמה הקטנה שבקטנות אשר רחוקה מגדר חכמתו אך מחמת המשכת חכמתו הרי יש בכח ההמשכה איזה גילוי לדבר שאין בערכו וחוץ ממנו והגילוי הוא מעין חכמתו ואחר שהגילוי נמשך למטה הרי יש בה כח המשכת חכמה הקטנה בהעלם אך כשבאה להתגלות להדבר הקטן הרי מחמת ההבדל בגדרה אין לה התחברות עם הגילוי שהגילוי הוא ממהותו והדבר הזה הוא רחוק ממהותו רק מחמת שרצונו להתמשך בדבר הגילוי הזה בכדי להתחבר שאם לא כן לא נקרא שלם כנזכר לעיל אז נתהווה ממנו השכלה וחכמה איך ואיזה אופן לחברה אליו שיתמשך אליה והחכמה הזה נקרא כלי לגבי עצמיות חכמתו כמו על ידי כלי אומנות עושה הכלי כרצונו שיהיה שייכות אליו בכל פרטיו הגם שמתחלה לא היה הדבר הזה כי אם דבר גולם אך על ידי הכלי אומנות מרחיב אותה ועושה אותה כלי והנה הכלי אינה ממהותו ודבר נבדל ממנו בערכה ומהותה:
אך אף על פי כן יש איזה שייכות להכלי אל מהותו לפעול בה כרצונו על ידה כן החכמה הנזכר לעיל הגם שאינה בערך חכמתו בעצמיות אך על ידה פועל התחברותה להדבר הקטן לאחדו ולחברו שיהיה מהותו מתמשך להחכמה הזו:
וכל זה הוא בהמשל כן הוא כביכול בנמשל הגם שאין ערך כאשר אבאר לקמן בסייעתא דשמיא אבל בערך זה הנמשל דומה למשל כי חכמה ומדות דאצילות נקראים כלי אומנתו של הקדוש ברוך הוא שעל ידם מסתיר ומצמצם אורו יתברך שהוא בלתי בעל גבול שיהיו מתהוים ונראים בעלי גבול בבחינת יש:
ועל זה נאמר הוי"ה בחכמה יסד ארץ כי ארץ נקרא מלכותו יתברך שהיא בחינת גילוי אורו בבחינת נבראים נמצא החכמה והמדות אינם ערך למהותו יתברך ואף על פי כן נמשכים ממנו יתברך והם הם עשר ספירות דאצילות והם הם הנבראים ממש דהיינו גילוי החכמה לכל נברא לכל פרט ופרט בבחינת התחלקות החכמה לכל נברא להחיותו ולקיימו מאין המוחלט ולא יבטל במציאות הכל על ידי החכמה והמדות ולהמשיכם מבלתי בעל גבול בבחינת גבול ולפעול בהם כח השלמתו יתברך בכל נברא להיות בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד בהשואה אחת ולפעול בהם חסרון המקבלים מצד עצמם ושלא יפעלו בו יתברך חסרון כלל כי אם מצד המקבלים בערך גילויים אבל לא בו יתברך כי אין בו השתנות ולא חסרון חס ושלום מקודם שבראם לאחר שבראם הגם שהוא יתברך בראם ומהוה אותם ומחיה אותם ומקיימם ומתפשט בהם ואינם דבר זולתו חס ושלום כי אם מצד הגילוי לבד והכל הוא על ידי הכלים וכל ההשלמה והחסרון הוא מהכלים אבל לא בו יתברך ולכן המשילו המקובלים לאצילות כמדליק מנר לנר ואין הנר הראשון חסר כלום כן הם אינם פועלים בו חס ושלום שום חסרון כי אם מצד גילויים וכמבואר בדברי ר' עזריאל הנזכר לעיל שכל השלמה וחסרון תלוי בספירות וכאשר מבואר מעט לעיל בענין יציאת האורות והכלים בערך גילוי הנבראים להיות פועל בהם שלימותו יתברך:
Text editions & licenses
Jerusalem, 1990 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
