Sha'arei HaYichud VeEmunah, Introduction 20

עד כאן העתקתי מקצת מן המקצת מעניינים אלו הנמצאים בספרי הקבלה ועתה כל מעיין בהם יעיין על כל הדברים הנאמרים לעיל בספרו הקדוש של רבינו הקדוש נשמתו עדן בשער היחוד והאמונה שמבאר שם המשל מזיו השמש אשר הוא בטל בגוף השמש ממש וכאשר הוא במקורו אינו נופל עליו שם יש כלל רק שם אין ואפס כי באמת הוא שם לאין ואפס רק שבכדור הארץ שאין שם מקור השמש במציאות שם נראה הזיו ליש וזהו בענין המשל מהשמש מאחר שהשמש בשמים וחלל העולם הוא מהות בפני עצמו לכן נופל עליו שם יש מה שאין כן בכל הברואים הנשפעים מאין סוף הרי הם במקורם תמיד רק שאין המקור נראה לעיני בשר ולמה אינן בטלים במציאות למקורם מבאר שם על פסוק כי שמש ומנן כו' ותוכן דבריו בקיצור כי אלקי"ם הוא נרתק של שם הוי"ה ששם הוי"ה פירושו שמהוה את הכל מאין ליש והוא על ידי מדת גדולתו יתברך היא מדת החסד והתפשטות החיות בכל העולמות להיות ברואים מאין ליש וגם מדה זו הוא למעלה מהשכלת הנבראים שאין כח בשום שכל להשיג מדה זו ויכולתה לברוא יש מאין ולהחיות כי הבריאה יש מאין הוא דבר שלמעלה משכל נבראים כי היא ממדת גדולתו של הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא ומדותיו אחדות פשוט וכשם שאין ביכולת שום שכל להשיג הבורא כך אינו יכול להשיג מדותיו וכשם שאין שום שכל יכול להשיג מדת גדולתו כך ממש אין להשיג מדת גבורתו שהוא מדת הצמצום שהחיות מסתתר בגוף הנברא וכאלו גוף הנברא הוא דבר בפני עצמו ואף שבאמת אינו דבר בפני עצמו אלא כמו התפשטות אור השמש מהשמש מכל מקום הן הן גבורותיו אשר כל יכול לצמצם החיות ולהסתיר שלא יבוטל הבעל גבול הנברא במציאות וכנזכר לעיל עיין שם באריכות כי קצרתי בלשונו הקדוש.