Sha'arei HaYichud VeEmunah, Preface 24

ובודאי לא היתה כוונתו של האר"י זכרונו לברכה ותלמידו האלק"י רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה שיהיו הדברים כהווייתן בסתימתן אם כן מהו זה שביאר בהקדמתו שגילוי החכמה בדורות האחרונים הוא שמחה לפני הקדוש ברוך הוא והיא המגנת עלינו ומה הועיל בגילוי הזה אשר הוא זכרונו לברכה סתם מכל אשר היו לפניו. והסתירם בכמה הסתרות להמשילם בגוף גשמי כידוע לכל באי שעריו אלא ודאי היתה כוונתו הקדושה על ביאור דבריו הקדושים בדורות האלו והראיה שגזר אומר שלא יגלו את חיבורו הקדוש עד אחר מאה שנים וכן היה שהיה סתום כמה דורות עד שהאיר הוי"ה את אור ישראל וקדושו הלא הוא עיר וקדיש מן שמיא נחית הקדוש האלק"י מורינו הרב רבי ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה והוא התחיל לבאר דבריו הקדושים ברוח קדשו אשר הופיע עליו מן השמים אשר נגלה אליו אליהו זכור לטוב וגילה תעלומות החכמה הזאת ואיזן וחיקר ותיקן משלים הרבה מבחינת התקשרות הנפש עם הגוף כמו שכתוב ומבשרי אחזה אלו"ה והוא זכרונו לברכה החל להושיע את ישראל ועשה אזנים לקופה לקרב אל השכל במציאות טעם ודעת שיהיה בו קצת תפיסה והבנה בכדי שיהיה יכול העובד לעבוד עבודתו תמה על פי ביאור דברים הקדושים האלו ולהיות נתפס יחודו יתברך בלב כל אחד ואחד כל חד וחד לפום שיעורא דיליה ולקשר נפשו ביחודו יתברך להיות מטפס ועולה מטפס ויורד בהתקשרות העולמות אליו יתברך כאשר היו נשמעים דבריו הקדושים לתלמידיו הקדושים גאוני הזמן קדושי עליון נשמתם עדן אשר קיבלו אור תורתו הקדושה והם זכרונם לברכה השפיעו גם כן ברוח קדשם לתלמידיהם ברוח שכל ובינה לבאר דבריו הקדושים המאירים כספירים: