Sha'arei HaYichud VeEmunah, Preface 47

וגם מבואר בספרו הקדוש הנקרא ליקוטי אמרים פרק מ"ב על מה שכתב הרמב"ם זכרונו לברכה שבידיעת עצמו יודע כל הנבראים שהמשל הוא מהנפש של האדם שיודע ומרגיש בעצמו כל מה שנעשה ונפעל באחד מכל רמ"ח אבריו כו' רק שמשל זה אינו אלא לשכך את האוזן אבל באמת אין המשל דומה לנמשל כלל כי נפש האדם אפילו השכלית והאלק"ית היא מתפעלת ממאורעי הגוף כו' אבל הקדוש ברוך הוא אינו מתפעל ממאורעי העולם ושינוייו ולא מהעולם עצמו שכולם אין פועלים בו שום שינוי כו' עיין שם. וכמו שמבואר ברעיא מהימנא פרשת פנחס (דף רנ"ז) על המשל שהמשילו רבותינו זכרונם לברכה ה הפשטותו יתברך בעולמות להתפשטות הנשמה בהגוף ואוף הכי כל הוי"ה ושם סהדין עליה כו' וסגיאין בכל אינון שמהן וכינויין אתקרו על שם כל עלמין ובריין דילהון לאחזאה שולטנותיה עלייהו אוף הכי נשמתא על שולטנותא דכל אברים דגופא אמתיל לה לגביה לאו דאיהו אדמי לה דאיהי בעצמה הוא ברא לה ולית אל"ק עליה דברא ליה ועוד נשמתא אית לה כמה שינויין ומקדים וסיבות דאתקריאו לה מה דלאו הכי למארי כולא ובגין כך איהי אדמי ליה בשולטנותא על כל אברי גופא אבל לא במלה אחרא: