וכן מבואר ברעיא מהימנא ווי ליה למאן דישווה ליה אפילו לאינון מדות דיליה כל שכן לבני אדם אשר בעפר יסודם כו' (פרשת בא מ"ב:) כל אלו מורים שחס ושלום להמשילו יתברך בבחינת התפשטותו בעולמות לבחינת התפשטות הנשמה בהגוף כי אם בזה הוא משל שהוא כולל בבחינתו שכל ומדות ומחשבה דיבור ומעשה וראיה ושמיעה וריח ודבור וכמה מיני פרטים שונים ואף על פי כן בכלל הוא אדם אחד המיוחד בכל הכחות האלו לאחדים כן הוא יתברך כולל כל פרטי העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין הכל בכח אחד אבל בזה אין להמשילו לאדם שהאדם יש לו שכל ומדות ונשתנה על ידי מדות לחסד או לגבורה ומתפעל מהמקרים והסיבות אשר חס ושלום וחלילה לתאר אצלו שכל ומדות אשר אצלו לאו מכל אילין מדות כלל כי הוא פשוט בתכלית הפשיטות הגם שמתארים לו חכמה ומדות הוא רק מצד הצמצום וההסתר בעולמות אשר נגלים לגבי דידן אבל לגביה איהו ומדותיו חד ממש וכמאמר הזוהר כמראה אדם דכליל כל דיוקנין ולכן נאמר כמראה אדם ולא מראה אדם ממש ולכן עיקר המשל הוא כמאמר הכתוב ומבשרי אחזה אלו"ק דהיינו שעל ידי המשל יוכל האדם להיות לו איזה אחיזה בו בשכלו כי כאשר הוא למעלה אין לאדם בו תפיסא מצד חומריותו וגשמיותו:
שערי היחוד ואמונה, פתח דבר 48
Sha'arei HaYichud VeEmunah, Preface 48
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Jerusalem, 1990 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.