Sha'arei HaYichud VeEmunah, Preface 71

כן הוא בבחינת חיות אלק"י מצד נפש האלק"ית שבאדם יש שני בחינות האלו דהיינו חיות הנפש אלק"ית הוא מצד הבנת יחודו יתברך והתקשרותו ודביקותו בו יתברך על ידי התפעלות אהבתו ויראתו וביטולו של כל אחד ואחד הבאה מצד ההתבוננות והעמקת הדעת בקריאת שמע ותפלה והוא הנקרא חיות הנפש אלק"ית. ובחינה השניה שבבחינת עבודה הוא על ידי עסק התורה הנגלית לנו ועשיית מצותיו יתברך בפועל אשר על ידי עסק ועשיה זו הוא מקיים רצונו יתברך בפועל ממש והנה התורה והמצות הנגלים לנו הרי הם נגלים ומלובשים בבחינת השכלה ועשייה גשמיות בבחינת גבול דייקא ובחכמת עשיה הגשמיות אשר כל התורה על פי נגלה אינו רק על פי השכלת עשיה הגשמיות כידוע. והנה מצד הנגלה הרי גדלה מעלת הדביקות והתפעלות הנפש על ידי ידיעת יחודו יתברך שהוא הפשטה מגשמיות על מעלת התורה והמצות אשר נתלבשו בעשיה גשמיות אבל מצד האמת גדלה מעלת התורה והמצות הנגלים ממעלת חיות אלק"י הנמשך בנפש כי החיות הנמשך מצד ההתבוננות ותפיסת והרגשת היחוד הוא רק לפי שיעור כל אחד שמשער בנפשו כמאמר הזוהר על פסוק נודע בשערים בעלה שהידיעה הוא כל חד וחד לפום שיעורא דיליה אבל השגת עצם היחוד כאשר הוא אצלו יתברך אינו בכלל תפיסא והשגה כלל אבל בתורה ומצות בזה הוא גילוי רצונו יתברך ממש ואיהו ורצונו חד ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ממש ולזה נקרא התורה לחם ממש כמו המשל הנזכר לעיל הגם שמצד הנגלה היא למטה הרבה ממדרגת חיות האלק"י הנגלה בנפש מצד היחוד אבל בשורשה היא גבוה הרבה ממעלת הנפש ולכן היא זנה את הנפש האלק"ית והיא המחזקת את הנפש האלק"ית שיהיה בה כח להשכיל יחודו ולחזק מדותיה באהבה ויראה ודביקות וכל אשר ישבע מלחם התורה ביותר תתחזק נפשו האלק"ית ביתר שאת. וכן מובן בההיפוך חס ושלום כל אשר יחסר לחמו של תורה תחלש נפשו אלק"ית חס ושלום כו' אבל על ידי התורה ומצות תתחזק נפש האלק"ית בהשכלתה ובינתה ואהבתה אל הוי"ה ויראתה ממנו יתברך ביתר שאת ויתר עז: