Sha'arei HaYichud VeEmunah, Preface 72

והנה עם כל זה מובן לכל משכיל שכמו שמעלת הלחם הוא דוקא לאדם שהוא חי אז נתגלה מעלתו על ידי שמחזק להנפש ומקשרה עם הגוף אבל לאדם שאינו חי הרי אין מעלתו נחשבת לכלום כי אינו בגדר אכילה כלל כן הוא מעלת התורה הנקראת לחם הוא דוקא לאדם שחי בחיות אלק"ות דהיינו שמתפעל באהבה ויראה על ידי ההתבוננות ביחודו יתברך על ידי קריאת שמע ותפלה אז התורה ומצות מחזקים את הנפש אלק"ית כנזכר לעיל אבל מי שאינו מתבונן ביחודו יתברך לקבל עליו עול מלכות שמים ואינו מתפעל באהבה ויראה שכליים או על כל פנים דחילו ורחימו טבעיים הרי אינו בגדר בחינת אלק"ות והאיך יזון אותו לחמה של תורה לכן קדם קריאת שמע ותפלה לעסק התורה ומפסיקין מתלמוד תורה לקריאת שמע ותפלה כדי שימשיך חיות אלק"י בנפשו על ידי התבוננות ביחודו יתברך להוליד מבינתו אהבה ויראה על ידי קריאת שמע ותפלה ואז יהיה כל השתדלותו בעסק התורה ומצות בכדי לחזק את נפשו האלק"ית כמו למשל מאדם כאשר מתעורר משינתו ונמשך בו חיות נפשו אזי כל היום משתדל בעסק פרנסתו כדי להחיות נפשו שלא יחסר לחמו כן הוא ממש בחיות אלק"י כי מאחר שנתעורר נפשו בקריאת שמע ותפלה בבחינת חיות אלק"י כל חד וחד לפום שיעורא דיליה כן כל היום ישתדל בעסק התורה והמצות כדי להחיות נפשו האלק"ית ולחזקה על ידי לחם התורה: