Shivchei HaBesht 134

שמעתי מאיש א' ושמו ר' זאב אחיו של ר' ליב חסיד מלוניץ אשר קבע דירתו באה"ק יותר משלשים שנה ונפטר בירושלים עה"ק. וגם ר' זאב היה למדן וירא שמים שראוי להאמין אליו. וגם מהרב דקהליתנו שמעתי בנוסח אחר ואכתוב גם דעת הרב בזה. שפ"א חלה הבעש"ט מאד עד שלא היה לו כח הדבור. ועמדו עליו אנשיו ורמז להם שילבישו אותו בתפילין ועשו כן ושכב בתפילין עד בוש. ואח"כ התחיל לדבר ושאלו אותו מה היה זה. ואמר שנמצא עליו עבירה שעשה בקטנותו והיה עליו קטרוג גדול. ובא הרב שלו והודיע ואמר מהרה הלבש תפילין. ובא אח"כ המקטרג בדמות נכרי ורתת עם ברזל בידו ורצה לחתוך ראשי ולא יכול לקרב אלי מחמת התפילין. וצעק אלי בלשון רוסית "השלך מעליך העורות!", ואני לא השגחתי עליו, וצעק עד שנתבטל. והרב אמר שראה השערים סגורים ולא רצו להניח את גיסו מ' גרשון ליכנס. ולקח עץ גדול והכה בשערים עד שנפתחו ונכנס וצעק בכעס על הב"ד ואמר בשביל דבר קטן כזה תפסיקו עליו מיתה ח"ו. וזהו שאמר בתיקוני זוהר יש מצוה שנקראת מטרוניתא ולוקחת האדם תחת כנפיה ואינה מנחת אותו תחת יד מקטרג כגון מצות תפילין.