Shivchei HaBesht 193

פ"א היה הבעש"ט באיזה קהילה והיה אכסניאותו על העליה. פעם א' ראה איש אחד עובר על הרחוב מיד צוה להמשרת שלו רוץ מהר וקרא לי את האיש הזה. וירץ הנער ויקרא לו ומתחילה נתפעם לבו ולא רצה לילך. ועכ"ז לא יכול להעיז פניו והלך להרב. ויהי בבואו להרב אמר הרב אתה עשית היום עבירה. אמר האיש כמכחש מה איכפת למעלתו. אמר הרב הלא עשית עבירה גדולה כי הכית את אביך. והמעשה שהיה הוא כך כי אביו היה זקן וכלוא בבית אותו היום. הלך אביו להכניס יי"ש לבית ונשתהה שם. והלך האיש הנ' לראות מה זה שאביו מתעכב כך וראה איך שהוא שותה יי"ש מכלי גדול העומד תחת חביות ונתכעס האיש מאד והכה את אביו בכלי הנ"ל על ראשו. וכאשר הגיד לו האמת מיד בכה בבכיה רבה וביקש שיתן לו תשובה ע"ז. ונתן לו תשובה שיתענה ב' וה' וגם יעמוד בבה"כ במקום האבלים ועוד שארי דברים וקיבל ע"ע לעשות סדר התשובה. והזהיר הרב אותו שבאם ישנה איזה דבר ח"ו אזי לא ישלים שנתו. ובמשך הזמן שעשה סדר התשובה התחילה אמו לדבר עם בנה ולפתותו ולגלגה מאד מהרב עד שפיתתה אותו בדברים ובטל סדר התשובה .וכן עלתה לו שלא הוציא שנתו ר"ל. וכן ספר הרב מטוראווע שהיה המעשה לפניו.