Shivchei HaBesht 205

פ"א בא איזה דאקטער גדול ומפורסם לדוכסה שבעיר. ותתפאר הדוכסה בשבח הבעש"ט כי אדם גדול הוא וגם בקי ברפואות. אמר הדאקטער שלחה אחריו שיבא לכאן. ותאמר אין זה כבודו כ"א לשלוח אחריו עגלה כבודה כדרך השרים כי אדם גדול הוא. ותשלח אחריו ויבא לפניהם. וישאל הדאקטער מהרב אם אמת שהוא בקי ברפואות. והשיב לו אמת הדבר ויאמר באיזה מקום ומאיזה מומחה למד. ויאמר הש"י למדני ויהי לצחוק בעיני הדאקטער. וישאל אותו עוד אם הוא מבין על הדפק. ויאמר הרב הנה אני יש לי איזה חסרון תבין על הדפק שלי ואני אראה ואבחין הדפק שלך. ולקח הדאקטער את הדפק של הרב הבין שיש איזה חסרון אבל אינו יודע מה הוא כי באמת היה חולי חולת אהבה להש"י מה שזהו למעלה מהבנתו. אח"ז תפס הרב את הדאקטער בדפק שלו והחזיר הרב פניו להדוכסה ושאל ממנה הנגנבו לך חפיצים יקרים אלו ואלו. ותאמר הן זה כמה שנים שנגנבו ואיני יודע איה הם. ויאמר הרב שלחו לאכסניא שלו ותפתחו תיבתו ותמצא את כל החפצים בשלימות. ושלחה תיכף ומצאה כדבריו הק'. ונסע הדאקטער משם בחרפה ובוז. (והענין כי אחורים דאבא הוא קפ"ד אותיות כפ"ק ולכן היו הצדיקים מכירים בדפק על כל החטאים כמ"ש בזה"ק ובת"ז).