Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 339

לתת שכר אדם בהמה וכלים בזמנו ומתי זמנו. ובו יא סעיפים:מצוה לתת שכר שכיר בזמנו ואם אחרו עובר בלאו אחד שכר אדם או בהמה או כלים אבל על שכר קרקע יש מי שאומר שאינו עובר:

The Mitzvah is to give a hired worker a wage in its time, and after that, he transgresses a negative commandment; whether paying man or for a beast or tools. But for paying for ground, there are those who that say that there is no transgression.

כל הכובש שכר שכיר כאלו נוטל נשמתו ועובר בחמשה לאוין ועשה:

איזהו זמנו שכיר יום יש לו זמן ליתנו לו כל הלילה לא נתנו לו עובר עליו בבקר משום בל תלין שכיר לילה זמנו ליתנו לו כל היום לא נתנו לו עובר עליו בערב משום ביומו תתן שכרו: הגה ופועלים דידן שאין עושין מלאכה עד הלילה כיון ששקעה עליו חמה עובר עליו משום ביומו תתן שכרו ואם עשה מלאכה עד הלילה יש לו זמן כל הלילה אע"פ שלא שכרו (בפירוש כן ודאי) אדעתא דהכי אגריה (נ"י בשם תוספת פ' המקבל):

Which time is this, hired by day, the time to give it to him is all night; if it is not given to him, he [the employer] transgressed it in the morning because of the prohibition of holding onto the wages (from Vayikra 19:13). Hired by night, the time to give it to him is all day; it is not given to him, he [the employer] transgressed it in the evening, because of “At this day you shall give him his hire” (Devarim 24:15). Note: And the workers to them, that there isn’t making work until night, since that investment upon him a hot transgression upon him because of “At this day you shall give him his hire”; at night, and if he made work until night, he has time even though that his didn’t pay him according to his proper fee.

שכיר שעות אם כלה שכירותו ביום יש לו תשלום כל אותו יום אם כלה בלילה יש לו תשלום כל אותו הלילה:

Hourly workers, if its paid to him on the day he has to pay him every day; if its paid to him at night he has to pay him every night.

שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל אותו היום יצא בלילה גובה כל אותו הלילה:

A weekly worker, monthly worker, yearly worker, weekly worker, he will go out on height of the day every same day; he will go out on the height of the night every same night.

נתן טליתו לאומן לתקנה בקבלנות וגמרה כל זמן שהטלית ביד האומן אינו עובר נתנו לו אפי' בחצי היום כיון ששקעה עליו חמה עובר משום בל תלין שקבלנות כשכירות לפורעו בזמנו:

He gives shawl to the artisan to fix it as a contractor, and he finished it, all the time that the shawl is in the hand of the artisan you do not transgress [by withholding pay]. He [the artisan] gave it to him [the owner of the garment] even in the middle day, until the sun sets [you have until the sunset to pay for the mend], he transgressed because of Bal Talin/Don’t withhold, that contractor is like his hiring to repay on time.

האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים ושכרם ואמר להם שכרכם על ב"ה אין שום א' מהם עובר על בל תלין ומיהו ב"ה עובר משום אל תאמר לרעך לך ושוב אם אינו טרוד ומכוין לדחותם ואם לא אמר שכרכם על ב"ה אפי' לא אמר להם שכרכם עלי אלא שכרם סתם הוא חייב בשכרם לפיכך הוא עובר משום בל תלין: הגה מיהו אם הפועלים יודעים שאין המלאכה שלו אין השליח עובר בסתם (טור ס"ז בשם הרא"ש שהיה אומר כן לדעת הרמ"ה):

עבר זמנו אין ב"ה עובר משום בל תלין ומ"מ חייב ליתן לו מיד ובכל עת שישהא עובר על לאו של דבריהם שנא' אל תאמר לרעך:

שכיר שמכיר בבע"ה שאין דרכו להיות בידו מעות אלא ביום השוק אינו עובר בבל תלין אפילו יש לו מעות ומיום השוק ואילך אם אינו נותן לו עובר משום אל תאמר לרעך: הגה וה"ה הני שאין דרכן לשלם עד שיחשבו עם הפועלים אינם עוברים עד שיחשבו עמהם (נ"י פרק המקבל):

אין ב"ה עובר משום בל תלין אא"כ תבעו השכיר לא תבעו או שתבעו ולא היה לו מעות ליתן לו או שהמחהו אצל שולחני ליתן לו וקבל עליו ליתן לו אינו עובר אפי' אין לב"ה ביד שולחני כלום ומ"מ אם רצה השכיר לחזור בו שלא לקבל מהשולחני אלא מבעל הבית הרשות בידו: הגה ואם קנו מידו לא יוכל לחזור בו (הרא"ש שם וטור וע"ל ר"ס צ"א):

דיני שכיר שנשבע ונוטל נתבאר בסימן פ"ט :