דין מכרה הגזלן והשביחה הלוקח מה דינו של לוקח עם הגזלן. ובו ג סעיפים:גזל שדה ומכרה והשביחה הלוקח אם השבח יותר על ההוצאה נוטל ההוצאה מבעל השדה (וי"א אפי' לא היתה עדיפא מבשעה שגזלה כגון שהכסיפה הגזלן אפ"ה נוטל היציאה מנגזל (נ"י בפ"ק דמציעא בשם הר"ן) ויש חולקין (שם בשם רש"י) והקרן עם שאר השבח נוטל מהגזלן הקרן גובה מנכסים משועבדים ושאר השבח מנכסים בני חורין ואם הכיר בה שהיא גזולה כשלקחה אינו נוטל מהגזלן אלא הקרן בלבד ומפסיד שאר השבח היתר על ההוצאה היתה ההוצאה יתירה על השבח בין שהכיר בה שהיא גזולה בין שלא הכיר אין לו מההוצאה אלא שיעור השבח ונוטלו מבעל השדה וי"א דהואיל וידע שאינה שלו הפסיד אפילו ההוצאה (טור ס"א בשם ר"י והרא"ש) וי"א דאם קבל אחריות בהדיא צריך ליתן כפי מה שקבל עליו (שם בשם הרמ"ה ותשובת הרשב"א בסימן אלף קנ"ה וכן כתב הריב"ש בסי' ר"ן בשמו והמ"מ פ"ט דגזילה בשם יש אומרים) ויש חולקין (שם בשם אביו הרא"ש והמגיד פ"ח דגזלה ונ"י פ"ק דמציעא וגם הר"ן כתב דלא מחוור בעיניו) והקרן נוטל מהגזלן מנכסים משועבדים:
שולחן ערוך, חושן משפט שע״ג
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 373
Standard
AI-generated narration
הפירות שאכל לוקח בעוד שהיתה בידו צריך לשלם אותם לנגזל ודינו בהם עם הגזלן כדינו של שבח שאם לא ידע שהיתה גזולה גובה אותם מהגזלן מנכסים בני חורין ואם ידע שהיתה גזולה אינו גובה מהם כלום:
אם טען המוכר שהלוקח ידע שהיתה גזולה והלוקח טען שלא ידע על המוכר להביא ראיה:
Text editions & licenses
Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat, Lemberg, 1898 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.