Shulchan Arukh, Orach Chayim 303

דיני תכשיטי אשה. ובו כז סעיפים:לא תצא אשה בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועות שבראשה מפני שצריכה להסירם בשעת טבילה חיישינן שמא תוליכם ארבע אמות ברה"ר ואם הם קלועות בשערה מותר ויש מי שאוסר ואם הם מעשה אריגה מותר שאינה צריכה להסירם בשעת טבילה: הגה ובלבד שלא יהיו מטונפות או מוזהבות דאז מסירן כדי שלא יתטנפו במים (טור והרא"ש וסמ"ג):

1. The Laws Pertaining to a Woman’s Ornaments, 27 Seifim: A woman may not go out [to the public domain on Shabbat] with strands of wool, strands of flax, or strips [of leather] wound around [the hair on] her head. This is a decree [enacted by our Sages] lest she be [required] to immerse herself [in the mikveh]on Shabbos. If she would be granted license to go out wearing these strands or strips, she might also go to the mikveh while [wearing] them. We are concerned lest she walk 4 amos in the public domain. If the strands and straps are braided into her hair, she is permitted to go out wearing them. There is one [opinion] who forbids this. If the strands are (hollow and formed like a net) ([and] woven) it is permitted because she would not be required to remove them during immersion. RAMA: And also so they will not be soiled or gilded, because in that instance as well, she is careful to remove them before immersion so that the mud will not dissolve in the water [and soil her body when she emerges from her immersion].

מותר לצאת בחוטין שבצוארה שהם רפויים ואינה צריכה להסירם בשעת טבילה אבל בקטלה שבצוארה אסור מפני שצריכה להסירה בשעת טבילה לפי שהיא מהדקת אותה כדי שתראה בעלת בשר וחיישי' דלמא אתיא לאתויי ד' אמות ברשות הרבים ולא תצא בטוטפת והוא כמין ציץ ומגיע מאזן לאזן ולא בשרבוטין והוא ג"כ ציץ ואינו מגיע אלא עד לחיי' שכורכתו על ראשה ותולה לה על לחייה מכאן ומכאן והוא שאינם תפורים בשבכה דחיישינן דלמא שלפא לאחויי ואתיא לאתויי ד' אמות ברה"ר אבל אם תפורים ליכא למיחש להכי ומותר: הגה וי"א דבתולה שאינה חוששת לגלוי ראשה אפי' תפורה בשבכה אסור דחיישינן שמא תסירה עם השבכה ואתי לאתויי (א"ז):

2. A woman is allowed to go out [wearing] strands wound around her neck which are loose, and she is not required to remove them at the time of immersion. However, [going out] with a choker is forbidden because she must remove it at the time of immersion; [Why?] since she “chokes” herself with this strap in order to appear plump. (Note: In that era, it was considered attractive for a woman to appear plump. Some explain the rationale: Hunger was prevalent and being well-fed was a sign of prestige). And we worry that maybe she will travel little by little 4 amos in the public domain. Similarly, a woman should not go out wearing a totefes. [That term refers to an ornament] like a forehead plate that extends from ear to ear. Nor may she go out with a sharvitin. This is also a type of headband wrapped around her head, [with strands] hanging down on her cheeks from both sides. The restriction applies provided these strands are not sewn into her hairnet, for then there is room for concern that she might remove them to show to her friends and walk thusly 4 amos in the public domain. By contrast, there is no such concern if [the strands] are sewn into her hairnet, for she will certainly not remove them together with her hairnet, so as not to reveal her hair. (Note: For a married woman’s hair is considered as “nakedness” (Berachos 24a). Uncovering it is a sign of immodesty (Kesubos 72a). RAMA: And there are those who say that regarding an unmarried woman, who is not concerned about her hair being uncovered, it is forbidden to go [wearing such strands] even if they are sewn to her hairnet, because it is possible that she will remove them [together] with the hairnet to display their beauty and afterwards forget [that it is Shabbos]and carry them by hand.

לא תצא בכיפה של צמר דהיינו חוטי דעמרא דגדידין ועבידי כי הוצא. (פי' ככלים העשוים מעלי לולבים הדקלים שהם באריגה משא"כ איצטימא העשויה כמין לבד כדאיתא בגמרא שם) ורחבים כשתי אצבעות כשיעור ציץ ולא באיצטימא דהיינו מטלית שתולין בו חוטין של צבעונים ותולין אותו לכלה להפריח ממנה הזבובים:

3. A woman should not go out [wearing] a woolen head covering, which are threads of wool which are harvested and worked when they are removed. (Explanation: like vessels that are made like Lulavs of the palm trees which are woven. This is not like an itztima, i.e., a cloth from which are hung multi-colored [woolen] strands, which are made by themselves as explained in the Gemara there). Its width is two fingerbreadths wide, the width of [the Kohen Gadol’s] forehead plate. [A woman should] not [go out wearing] an itztima, a cloth from which are hung multi-colored [woolen] strands. Such [a cloth] is hung in front of a bride to chase away the flies from her.

לא תצא בעיר של זהב ופירש רש"י שהוא תכשיט עגול ומציירין בו כמין עיר ויש באמצע לשון שמחברים אותו למלבוש ור"ת פירש שהוא כעין עטרה לראש:

4. She should not go out wearing “a golden city.” (See Shabbos 57a. Rabbi Akiva had such an ornament made for his wife (ibid. 59b). Rashi explains that this is a circular ornament on which an image of a city is formed (note: usually of Jerusalem). It has a protrusion in its center with which it is fastened to [a woman’s] garment. And Rabbeinu Tam explains (Tosafos, Shabbos 59a) that this is an ornament resembling a crown [worn] on the head.

כלילא והוא תכשיט שמניחתה על פדחתה מאוזן לאוזן וקושרתו ברצועות התלויות מותרת לצאת בו בין שהוא עשוי מחתיכות של זהב חרוזות בחוט בין שאותם חתיכות קבועות במטלית:

5. A woman may go out wearing a kelilah - an ornament which is placed on her forehead from ear to ear and is fastened with straps which are hung. This is so whether it was made of golden links strung on a thread or of golden links affixed to a cloth.

רסוקיא דהיינו חתיכת מעיל רחבה אם יש בה רצועות קצרות תלויות בה לקושרם בהם ולהדקן סביבותיה דמהדק שרי ואם אין לו רצועות אסור:

6. It is permitted [for a woman] to go out [wearing] a resokia, i.e., a wide piece [of material] from a cape, provided it has short strands hanging from it with which to tie and fasten it around her. If it has no strands it is forbidden.

לא תצא בקטלה דהיינו בגד שיש לו שנצים כעין מכנסים ומכניסים בו רצועה רחבה וקושרה סביב צוארה והבגד תלוי על לבה והוא חשוב ומצוייר בזהב:

7. A woman may not go out with a katlah (choker), which is a garment that has a place for laces, similar to those [holes for laces] made for pants. She inserts a thick strap [in these holes] and ties the strap around her neck. The garment is hung around her neck and [extends] to the area of her heart and it is important, and is decorated with gold.

לא תצא בנזמי האף אבל יוצאת בנזמי האוזן: הגה מפני שאזניהם מכוסות ובמקום שנוהגין לגלות האזנים אסור לצאת בנזמים שבאוזן היכא דדרך להוציאם משם (א"ז):

8. A woman should not go out wearing nose rings; She may, however, go out wearing earrings. RAMA: Because her ears are covered. And in a place where it is customary to reveal the ears it is forbidden to go out with rings in them. Where (is this)? Where it is the usual way to take them out (Or Zarua)

לא תצא במחט נקובה ואם יצאת חייבת ושאינה נקובה אם מעמדת בה קישוריה מותר לצאת בו ואם אינה מעמדת בו קישוריה אסור:

9. A woman may not go out with a needle. And if she does go out like this she is liable. If it is a pin, and it is used to close her garments together, it is permitted to go out with it. And if not, then it is forbidden.

לא תצא בטבעת שיש עליה חותם ואם יצאת חייבת וכשאין עליה חותם לא תצא ואם יצאת פטורה:

10. A woman may not go out with a signet ring; and if she does go out with it, she is liable. If it has no signet, she should not go out, but if she does she is exempt.

לא תצא בכולייאר והיא תכשיט שקושרת בו מפתחי חלוקה ולא בכובלת והיא קשר שקשור בה בושם שריחו טוב:

11. A woman should not go out [wearing] a brooch, i.e., an ornament that joins the openings of her cloak, nor [wearing] a koveles, i.e., a knotted bag [which hangs from her neck] containing spices that produce a pleasant fragrance.

אם חסר אחת משיניה ומשימה אחר במקומו אם הוא של זהב לא תצא בו דכיון שמשונה במראה משאר שינים דלמא מבזו לה ושקלא ליה וממטיא אבל של כסף שדומה לשאר שינים מותר וכל שכן שן דאדם:

12. [The following laws apply] if [a woman] is missing a tooth and she inserts a [false] tooth in its place: If [the false tooth] is [made from] gold, she should not go out wearing it, because its appearance is different from that of her other teeth. Possibly, she will be laughed at [for wearing it] and she will remove it from [her mouth] with her hand and forget [that it is Shabbos] and carry it. If, however, [the tooth] is [made of] silver, its appearance bears a [closer] resemblance to her other teeth and she is permitted to go out wearing it. Certainly this applies if [the false tooth] is a human tooth.

לא תצא במנעל הקרוע למעלה דמחכו עלה ואתיא לאתויי ולא במנעל חדש שמא לא יבא למדתה אא"כ נסתה ללכת בו מאתמול שהוא למדתה אבל איש מותר שאינו מקפיד כל כך: הגה ובשאר מלבושים אין לחוש אפילו באשה כל בו:

13. [A woman] should not go out [wearing] a shoe whose top is torn, lest she be laughed at because of it, and [hence, she might] remove it from her foot and bring it in her hand. Nor should she go out [wearing] a new shoe that she has yet to walk in, for perhaps it will not fit the measure of her foot (and she might remove it and bring it in her hand). If, however, she tried walking in it during the previous day, [it is permitted]. However, a man is permitted to do this because he is not so particular about this. RAMA: And regarding other clothes (that are torn or new), we do not worry about this, even as regards a woman.

יוצאת בחוטי שער בין שהם עשויים משערה או משער חבירתה ואפילו משער בהמה ובלבד שלא תצא זקנה בשל ילדה ולא ילדה בשל זקנה:

14. [A woman] may go out [wearing] strands of hair that are wound around her own hair, whether they are made from hair or from other things, and even if made from the hair of an animal, except an older woman should go out with the [hair of] a younger women and vice versa.

יוצאת בקשר שעושין לרפואת קיטוף עין הרע שלא ישלוט ובמוך הקשור ומהודק באזנה ובמוך שבסנדלה הקשור בסנדלה ובסנדל ומנעל הסתומים מכל צד אפי' אינו קשור מותר ובמוך שהתקינה לנדתה: הגה שלא יפול דם עליה ויצערנה (ב"י בשם הפוסקים) אפי' אינו קשור דכיון שהוא מאוס לא חיישי' דלמא שקלא ליה אפי' יש לו בית יד ובפלפל ובגרגיר מלח ובכל בשם שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתנם לכתחילה בשבת ואם נפל לא תחזיר ובבתי שוקיים שקושרים במשיחה סביב שוקיה אע"פ שאין המשיחה קשורה בהם ולא חיישי' שמא ישתלשלו למטה ויוצאה באצעדה שמניחין בזרוע או בשוק והוא שתהא דבוקה לבשר ולא תשמט ויש מי שאוסר בשל זרוע:

15.

בכל מה שיכולה לצאת יכולה להתירו בר"ה ולא חיישינן דלמא מתיא ליה:

יש אוסרים להביא מפתח אפילו בחצר הבית כי אם בידו אבל לא בחגורתו שמא ישכח ויוציאנה לרשות הרבים:

כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים אסור לצאת בו לחצר שאינו מעורבת חוץ מכבול ופיאה נכרית דהיינו קליעת שער שקלעה בתוך שערה ויש אומרים דכל שאסרו לצאת בו אפילו להתקשט בו בבית אסור וכל שכן לצאת בו לחצר המעורבת חוץ מכבול ופיאה נכרית ויש אומרים שהכל מותר לצאת בו בחצר אפי' אינה מעורבת והאידנא נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין ויש שאמרו דמדינא אסורות אלא שכיון שלא ישמעו מוטב שיהיו שוגגות ואל יהיו מזידות ויש שלמדו עליהם זכו' לומר שהן נוהגו' כן ע"פ סבר' אחרונ' שכתבתי שלא אסרו לצאת בתכשיטין לחצר שאינה מעורבת והשתא דלית לן רשות הרבים גמור הוה כל רשות הרבים שלנו כרמלית ודינו כחצר שאינו מעורבת ומותר: הגה וי"א עוד טעם להתיר דעכשיו שכיחי תכשיטים ויוצאים בהם אף בחול וליכא למיחש דלמא שלפא ומחוי כמו בימיהם שלא היו רגילים לצאת בהו רק בשבת ולא הוי שכיחי (תוס' פ' כ"כ והגהות אלפסי פ' במה אשה) ומיהו טבעת שיש עליה חותם לאשה ושאין עליה חותם לאיש דתנן בה חייב חטאת אף בכרמלית אסור אפי' לדידן וה"ה לכל מאי דאתמר ביה חיוב חטאת ויש מי שאומר שבזמן הזה שנהגו האנשים לצאת בטבעת שאין עליה חותם הרי זה להם כתכשיט ושרי ולפי זה אפשר דכיון שנהגו עכשיו הנשים לצאת בטבעת שיש עליה חותם הרי הוא להן כתכשיט ושרי ומכל מקום צריך להזהיר לנשים שלא תצאנה אלא במחטים שהן צריכות להעמיד קישוריהן ולא יותר כי בזה שאין להן תועלת בו תשמעו לנו:

צריך להזהיר לנשים שלא יטלטלו מחט שניטל חודה או עוקצה לשום בצעיפים אלא א"כ ניטל מערב שבת חדה ועוקצה [ויחדה] לשם כך [וע' לקמן סי' ש"ח סעיף י"א]:

הבנות קטנות שנוקבים אזניהם כדי לתת בהם נזמים כשיגדלו וכדי שלא יסתמו הנקבים נותנים בהם קסמים מותר לצאת בהם וה"ה אם נותנים חוטים באותן נקבים שמותר לצאת בהם אם אינם צבועים אבל אם הם צבועים אסור:

יוצאת אשה רעולה והוא שמעטפת כל ראשה חוץ מהפנים :

פורפת [פי' קושרת] בשבת על האגוז ועל האבן שיחדתו לכך ויוצאת בו אבל על המטבע אסור לפרוף בשבת דלאו בר טלטול הוא ולא מהני בה יחוד ואם פרפה עליו מערב שבת מותר לצאת בו בשבת:

אם היתה צריכה להוציא אגוז לבנה ופרפה עליו כדי להוציאו אם לרשות הרבים אסור ואם לכרמלית מותר:

יוצאה באבן תקומה [פי' הערוך אבן ידועה שכשהיא על אשה לא תפיל] ובמשקל ששקלו כנגדו כדי שלא תפיל ואפי' לא נתעברה עדיין:

אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה משום צובע ומטעם זה אסורה לכחול בשבת ומטעם זה אסורה לטוח על פניה בצק וכשנטלתו מאדים הבשר:

אסור לקלוע האשה שערה בשבת ולא להתיר קליעתה אבל יכולה לחלוק שערה: הגה ויש אוסרין לחלק שערה דהיינו לעשות השייטיל [רש"י וא"ז] וכן נהגו לאסור לעשו' ע"י כלי אבל באצבע בעלמא נהגו להקל:

אסור לסרוק במסרק בשבת ואפי' אותו שעושים משעיר חזיר שא"א שלא יעקרו שערות: (אבל מותר לחוף ולפספס ביד) (ב"י):