Shulchan Arukh, Orach Chayim 357

דיני חצר פחות מד' אמות וביב. ובו ג סעיפים:חצר שפחותה מד' אמות על ד' אמות שהיא סמוכה לרשות הרבים אין שופכין לתוכה מים בשב' בימות החמה שכיון שאין בה ד' אמות אין סאתים מים שאדם עשוי להשתמש בכל יום ראוי ליבלע בה והוי כאילו שופך לרשות הרבים לכך צריך לעשות גומא שתהא חללה מחזקת סאתים: הגה וכל גומא חצי אמה על חצי אמה ברום שלשה חומשי אמה מחזקת סאתים (רמב"ם) בין אם יעשנה בפנים בחצר או בחוץ אלא שאם יעשנו בחוץ צריך לכסותה בנסרים כדי שתהא מקום פטור ויפלו המים מידו למקום פטור וכיון שיעשה גומא יכול לשפוך בה כל מה שירצה ואם אינה מחזקת סאתים לא ישפוך בה כלל ואם יש בחצר ארבע על ארבע אפי' הוא אריך וקטין או בימות הגשמים בחצר כל שהוא מותר לשפוך בה כל מה שירצה וחצר ואכסדרה (פי' בית שיש לו ג' דפנות ודופן ד' שמעמידין בו דלת אינה מגופפת כל עיקר אלא ברחבו של בית כלו ופעמים שעושים לה אמה אחת פצים מכאן ואמה אחת פצים מכאן כך פי' הערוך ופצים הוא מעט כותל ישר ושוה) שאין באחד מהם לבד ד' אמות מצטרפין לד' אמות להתיר לשפוך בהם: הגה והוא הדין ב' דיוטאות שלפני ב' עליות ועליהם מעזיבה שראוים המים לבלוע בהם אם הם סמוכות זו לזו מצטרפות (ב"י בשם הר"ר יונתן): במה דברים אמורים בחצר הסמוכה לר"ה אבל אם היא סמוכה לכרמלית אפילו היא קטנה הרבה אינה צריכה גומא אפילו בימות החמה (וע"ל סי' שע"ז):

The Laws of a Yard that is Narrower than Four Amot and a Drain, 3 Seifim: If a yard is smaller than four by four amot and is adjacennt to the public domain, we do not pour water into it on Shabbat in the summer. Because it is not four [by four] amot, two seah of water that someone would use everyday cannot be contained by the yard, and it is as if he pours water to the public domain. Therefore, it is necessary to make a pit that will be able to hold two seahs of water. Rema: Every pit that is one half amah by one half amah and three-fifths amah deep can hold two seah (Ramba"m). This is true whether he makes the pit in the yard or outside. If he makes it outside, he must cover it with boards to make it a place of exemption, and therefore the water will be falling from his hand to a place of exemption. Once he makes the pit, he can pour as much as he wants in. If it doesn't hold two seahs, he may not pour anything. If the yard is four by four square amot, even if [this square amot count is fulfilled in a yard that is] exceptionally long or wide, or if it is winter, one is permitted to pour as much water as he likes. A yard and an exedra (meaning a house with three walls, and the fourth wall that would have the door does not fully enclose the the house. Sometimes there are columns every amah, according to the Aruch, and columns are bits of walls that are straight and even) that individually are not four [by four square] amot can join together to complete this four [by four square] amot area and allow pouring in it. Rema: This is the case for two upper-level rooms that are in front of two chambers that have a ceiling that can hold water. If they are adjacent to one another, they can be combined for this purpose (Beit Yosef in the name of Rabbenu Yonatan). What are we talking about? When a yard is adjacent to the public domain, but if it is adjacent to the karmelit, even if it is tiny, it doesn't need a pit even in the summer (and see below chapter 377).

ביב שמכוסה ד' אמות במשך ברשות הרבים ויש בו ארבע על ארבע מותר לשפוך אפי' על פי הביב אפי' בימות החמה אע"פ שהמים יוצאים מיד מידו לחוץ ובלבד שלא יהא סילון של עץ שאין המים ראוים לבלוע אבל אם עשוי כעין רצפה של אבנים מבליעים ושרי ולהרמב"ם אפי' היה אורך הביב או הצנור מאה אמה לא ישפוך על פיו בימות החמה אלא שופך חוץ לביב והם יורדים לביב:

If a drain is covered for four amot in the public domain and it is four by four, it is permitted to pour water into the drain even in the summer, even though the water travels from your hand to the outside. This is true as long as the drain is not wooden because such a drain cannot hold enough. But if it is made of stone, it is allowed. The Ramba"m says that even if the drain or pipe is 100 amot long, one should not pour into it during the summer; rather, one should pour just outside of it and the water will descend into the drain.

במה דברים אמורים כשהמים יוצאים לרשות הרבים אבל אם היו יוצאים לכרמלית מותר לשפוך על פי הביב אפילו בימות החמה: הגה וי"א דאין חילוק בין כרמלית לרשות הרבים (ב"י בשם תוספות והרא"ש בפ' כיצד משתתפין) ודוקא כרמלית שהיא תוך העיר דמחלף ברה"ר עצמה אפילו בזמן הזה דלית לן רה"ר אבל כרמלית שהוא מחוץ לעיר או חצר שאינה מעורבת שרי (מרדכי פרק הזורק וסמ"ג וד"ע) (תשו' מהר"מ סימן צ') ועיר המוקפת חומה ולא עירבו בה כחצר שאינה מעורבת דמי (מרדכי ס"פ הדר ותה"ד סימן ע"ג וע"ד) ואם הצנור למעלה מעשרה שעוברים המים דרך מקום פטור לכרמלית יש להקל (מהרי"ל) וכן עיקר:

What are the parameters? The water must be exiting to the public domain, but if it exits to the karmelit, it is permitted to pour into the drain even during the summer. Rema: There are those who say that there is no distinction between the karmelit and the public domain (Beit Yosef in the name of the Tosafot and the Ros"h in Chapter Keitzad Mishtatfin). This is only with regards to a karmelit that is inside the city, because it is similar to the public domain, even in our day when there is no public domain. However, a karmelit outside of the city or a non-enclosed yard is permitted (Mordechai Chapter Hazorek and the Sma"g and his own opinion) (Responsa of the Mahara"m chapter 90). If a city is surrounded by a wall but has no eruv, it is treated like a non-enclosed yard (Mordechai at the end of Chapter HaDar and Trumat HaDeshen chapter 73 and 74). If the pipe is higher than ten [tefachim off the ground] such that the water passes through the place of exemption to the karmelit, one should be lenient (Mahari"l), and this is the position to be followed.