Tanna DeBei Eliyahu Zuta, Additions to Seder Eliyahu Zuta, Pirkei HaYeridot 5

ירידה חמשית שירד בסנה, [שנאמר] וארד להצילו מיד מצרים (שמות ג' ח') הניח כל ההר ושכן בתוך הסנה. מ"נ [ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה] (שם שם ד') והסנה צרה וצוקה וכל[ו] קוצים ודרדרים. למה שכן בתוך צרה וצוקה. בשביל שראה את ישראל בתוך צרה וצוקה. מ"נ בכל צרתם לו צר (ישעיה ס"ג ט'): א"ר לויאי אותו המטה שנברא בין השמשות נמסר לאדם הראשון בגן עדן. ואדם מסרו לחנוך, וחנוך מסרו לנח, ונח מסרו לשם, ושם מסרו לאברהם. ואברהם מסרו ליצחק, ויצחק ליעקב, ויעקב הביאו למצרים ומסרו ליוסף בנו, כיון שמת יוסף נשלל כל ביתו והמטה לפלטין של פרעה. והיה יתרו מחרטומי מצרים וראה את המטה וקרא את האותות שהיו עליו ושלח ידו ולקחו. ואמר יתרו זה האיש שעתיד לגאל את ישראל ממצרים. לפיכך נתן לו את בתו. מ"נ ויואל משה לשבת וגו' ויתן את צפורה בתו וגו' (שמות ב' כ"א). ומשה היה רועה במטה צאנו של יתרו ארבעים שנה. ולא שיכלה אותם חית השדה והיה פרה ורבה הרבה מאד ועליהם הכת' אומר כצאן קדשים (יחזקאל ל"ז ל"ח). והיה מנהיג אותם עד שבא לחורב. מ"נ וינהג את הצאן אחר המדבר וגו' (שמות ג' א'). ושם נגלה אליו האלהים. מ"נ וירא (אליו) מלאך [ה'] אליו בלבת וגו' (שם שם ב'). וראה את האש בתוך הסנה והאש איננה אוכלת את הסנה. והאש אינו מצמח בארץ כי אם (אש ו) [יש] מים תחת[יו]. ותמה בלבו וקרב לראות את האותות, מ"נ אסורה נא ואראה וגו' (שם ג'). אמר לו הקב"ה עמוד במקום עמד (ו) [ך] ששם אני עתיד ליתן תורה לישראל. מ"נ ויאמר אל תקרב הלום (שם ה'). אמר לו הקב"ה לך ואשלחך אל פרעה (שם י') אמר לפניו רבש"ע הלא אמרת לי ג' וד' פעמים. אני [אין] בי כח אני פגום בלשוני. מ"נ כי כבד פה וכבד לשון אנכי (שם ד' ו'). אמר לו הקב"ה מי שם פה לאדם. מ"נ ויאמר מי שם פה לאדם וגו' (שם שם י"א). או' לפניו רבש"ע רוצה אתה לשלחני ביד אויבי מבקשי נפשי לא על כן ברחתי מפניהם. א"ל הקב"ה אל תירא שכבר מתו. מ"נ כי מתו [כל] האנשים המבקשים את נפשך (שם י"ט). ומי היו, דתן ואבירם היו. וכי מתים [היו] והלא דתן ואבירם בחייה(ו)[ן]. והאמר [מר] כל מקום שאתה מוצא (יצאו) נצבים (פתח אהליהם אמ' לו) [אילו] דתן ואבירם. א"ל נחיתו מנכסיי[ה]ו. אמר לפניו תן לי אות(ה). א"ל השלך מטך ארצה. וישלך מטהו ארצה ונעשה לנחש שרף. למה הראה לו הקב"ה נחש שרף ולא דבר אחר. אלא כשם שהנחש [ה]זה נושך וממית לכל אדם כך היו המצרים נושכין וממיתין. אחר [כך] נעשה כעץ יבש. מ"נ ויאמר ה' אל משה שלח ידך וגו' (שם ד'). א"ל כך [י]היו פרעה ומצרים כעץ הזה. אמר לפניו תן לי מופת. א"ל הבא ידך אל חקך וגו'. למה הראה לו הקב"ה דבר טמא ולא דבר טהור. שמצורע (אף) טמא ומטמא אחרים כך היו פרעה ומצרים טמאים ומטמאים לישראל ולנשותיהם עמם. חזר ונטהר. מ"נ ויאמר השב ידך וגו' (שם ז'). א"ל כך אני מטהר את ישראל מטומאת מצרים. ולמה הרא[ה]ו הקב"ה למשה אש מתוך הסנה. אש אלו ישראל שנמשלו באש. מ"נ והיה בית יעקב אש וגו' (עובדיה י"ח). הסנה אלו או"ה שנמשלו לקוצים ודרדרים. א"ל כך יהי' ישראל בעוה"ז לא אשן [של] ישראל אוכלת את כל עמים ולא או"ה יכולין להמית שלהבותן של ישראל שהן דברי תורה. (אוכל) [אבל] לעתיד לבא אשן של ישראל אוכלת את כל העמים. [אמר לפניו רבש"ע] הודיעני שמך הגדול שאקרא בשמך ותענינו [ו]הודיעו. וראו העליונים שמסר לו הקב"ה סוד השם למשה ויאמרו ברוך השם חונן הדעת: