Torat HaOlah, Kabballic Commentary to Barukh SheAmar 2

אמרו ברוך שאמר והיה העולם וכו', הנה אחר שספרו ענין קרבנות המורים על בריאת העולם ושנתיסדרה אמונה זו בלב האדם, מתחילין מיד ברוך שאמר והיה העולם, והוא מאמר סתום לא נזכר שם המשובח, וכן בכל השבחים הנזכרות בו, עד "ברוך אתה השם וכולי", להורות לנו כי אי אפשר להשיג אמיתת מציאת השם יתעלה רק מצד פעולותיו ומעשיו הנפלאים אשר נגלו על ידי יציאת מצרים, ולזה אמר פרעה מי השם אשר אשמע בקולו, ומשה אמר בתחלת שליחותו מה שמו מה אומר אליהם, גם האבות לא נודע להם שנאמר ושמי השם לא נודעתי להם, על כן מסדרי התפלות קבעו בראש השבחות ענין השגת האל יתעלה כדי שידע האדם למי משבח, ויכוין אליו וישים אליו לבו. והתחילו בבריאת עולם לומר שיכוין לברך מי שאמר והיה העולם, אף כי אז עדיין לא נגלה שמו בעולם להזכירו בשם העצם, כי לא נודע עד יציאת מצרים (אשר עליו אמר אחר כן "ברוך הוא ברוך שמו" כמו שיתבאר). אמנם, בתחלה אמר סתם "ברוך שאמר והיה העולם", ואליו נאמר ברוך עם כל השבחים הנמשכים אחריו, וכמו שבתחלת התורה אמר "בראשית ברא אלקים" כי אין לדעת שום אלקות רק מצד ברואיו – כן אמר כאן סתם "ברוך שאמר והיה העולם", ואמרו ז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שתף עמו מדת הרחמים, וכדרך כל פועל שבתחלה מצייר במחשבתו בפעולה שרוצה לעשות ואחר כך עושה אותה – כן סדר ענין הברכות בענין בריאת העולם, ואמר ברוך שאמר והיה העולם כמו בכל ענין מעשה בראשית ויאמר אלקים וגו', והוא מחשבה ורצונו של הקדוש ברוך הוא שהוא פעולתו מצורף לזה. כי כבר נתבאר בדברי המאמר שלא היה שנוי רצון בעת הבריאה חלילה רק כי ברצונו הקדום של הקדוש ברוך הוא היה לברוא העולם בעת שנברא, וזה הוא כדמות המחשבה שקודמת למעשה והוא ענין ברוך שאמר והיה העולם.