Tzav VeZeruz 18

אם לא טעמת עוד את טעמה של תפילה כשהיא נקי׳ מן בקשת צרכיך. אם לא בכית עוד בספרך שבחי ד׳, ולא נתפעלת כ״כ עד שתרגיש שבדברך מן ד׳ ואל ד׳, דוחקת ויוצאת דרך לבך ומוחך גילוי אלקית שאין אתה משיגה ויודעה. אז בכיותיך שאתה בוכה בעת בקשת צרכיך בלבד, נראות בשמים כמעשה ילדות הבוכה ומבקש שעשועים ואגוזים. עשה זאת איפא, עזוב על שעה על שתים את העולם ושאונה, ערמימיות חכמתה ורצונה אשר בך, והתבודד יחידי. ואם אפשר לך לך היערה, והוי רואה את עצמך ליצור תם פשוט בין יצורי ד׳. ויחד עם השמש והירח, הצפרים וכל עצי היער לשיר לפני ד׳, באת לגלות ולמלא את כל העולם מגדלותו יתברך.

החל נא למשל, להכריז להם ולכל העולם, את אדון עולם וכו׳ את ידיד נפש וכו׳ ותראה אם לא תתפרץ נפשך בתפארתה החוצה לקראת מלכה וקונה, שהתקרב כביכול אליך, להקשיב לקול שירתך. ואש של מעלה תוקד בקרבך, אשר רק שטף של דמעות יצילוך וירגיעוך.

אז תבין את בקשת משה רבנו ע״ה שהתפלל סמוך לפטירתו להיות כעוף השמים. לספר ולשיר שירת ד׳, לפני ד׳ השתוקק.