Tzav VeZeruz 6

חרטה על כשלון, טובה, רק כששב, אף משלים את התשובה אחרי׳, ואם לאו, יש לפעמים שעוד מזקת לו. כי טבע האיש שכל הרגשה אי אפשר לה שתאריך בקרבו, וגם הרגשת החרטה ולחץ לבו, בקרבו, כשלא ילבישנה בגוף ולא יקבענה בתשובה בפועל, תחדל. ותחתה עוד ירגיש עונג, עונג על שנתפטר מהרגשת החרטה שעגמה אותו והעיקה את רוחו. והבער הזה באין מבין, עוד יטעה לומר שתענוגו זה עונג נפשו היא ששמחה בתשובתה ומתענגת מטהרתה. מתיפה הוא עוד בזוהמתו ונשאר ר״ל בניוולו, רשעים מלאים חרטות.