ואל ירבה בדקדוקים יתירים בכל דבר שעושה שזה כוונת היצה"ר לעשות לאדם מורא שמא אינו יוצא בדבר זה כדי להביא אותו לעצבות. ועצבות היא מניעה גדולה לעבודת הבורא ית'.
צוואת הריב"ש 46
Tzava'at HaRivash 46
Standard
AI-generated narration
ואפי' נכשל בעבירה לא ירבה בעצבות שיבוטל העבודה. רק שיעצב על העבירה ויחזור לשמוח בהבורא ית' כיון שהוא מתחרט בחרטה גמורה ובדעתו שלא ישוב לכסלתו בשום פעם.
ואפילו כשיודע בודאי שאינו יוצא בדבר אחד מחמת מניעות הרבה לא יהי' עצב ויחשוב שהבורא ית' בוחן לבות וכליות שהוא יודע שרצונו לעשות מן המובחר רק שאינו יכול. ויחזק עצמו לשמוח בהבורא ית'.
וכמ"ש עת לעשות לד' הפרו תורתך שפעמים יש מצוה שיש בה קצת נדנוד עבירה אל ישגיח על היצה"ר שרוצה לבטלו מלעשות המצוה ויאמר ליצר הלא אין כוונתי באותה המצוה רק אני רוצה לעשות נחת רוח להבורא ית' במצוה זו ובזה יסתלק היצה"ר ממנו בעז"ה אבל מ"מ צריך להבחין בשכלו אם יעשה המצוה הזאת אם לא.
וכל מה שכתבתי הם כללים גדולים ונחמדים מפז רב כל דבר ודבר הוא כלל גדול:
Text editions & licenses
Warsaw, 1913 · Public Domain
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.