ריב"ש ע"ה אמר צוהר תעשה לתיבה שתהא התיבה מצהיר עכ"ד.
צוואת הריב"ש 75
Tzava'at HaRivash 75
Standard
AI-generated narration
כי יש בכל אות עולמות ונשמות ואלקות ועולים ומתקשרים ומתיחדים זע"ז עם אלקות ואח"כ מתיחדים ומתקשרים יחד האותיות ונעשה התיבה ומתיחדים יחודים אמתיים באלקות. וצריך לכלול אדם נשמתו בכל בחי' ובחי' ואז מתיחדים כל העולמות כאחד ועולים ונעשה שמחה ותענוג גדול אין שיעור.
וזהו תחתים שנים ושלישים וכו' דהיינו עולמות ונשמות ואלקות תלת עלמין אית ליה וכו'. וצריך לשמוע בכל תיבה מה שאומר שהשכינה עולם הדיבור מדברת והוא שיש לה צוהר שתצא בבהירות ולעשות נחת רוח ליוצרו. וצריך אמונה גדולה לזה. דהשכינה נקרא' אמונת אומן ובלא אמונה נקרא ח"ו נרגן מפריד אלוף.
ואל אמה תכלנה מלמעלה היינו אימה. או יש לומר אחר שיצא התיבה מפיו אין צריך לזכור אותה להלן הענין שלא יראה שהולכת למקום גבוה. דוגמא שאין יכול לראות בשמש. וזהו תכלינ' מלמעלה וכמוה יעשה כן בא אתה וכל גופך אל התיבה:
Text editions & licenses
Warsaw, 1913 · Public Domain
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.