BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 107

זהו שאמר הזוהר עוד: ״וסלקין (ה״רוחין קדישין״) לקבל אלין הבלים דלבא, דאתמר עלייהו ״משרתיו אש לוהט״ ועלייהו אתמר ״קול ד׳ חוצב להבות אש״, בגין דלבא תמן אדני, דמניה סלקין להבות אש בפומא דאיהי יהוה, דנחתין עמיה כמה רוחץ דקדושה מארבע אתוון יהוה דאתמר עלייהו: ״כה אמר יהוה מארבע רוחות בואי הרוח״. חסד ורחמים — הויה, דין — אדני. על־ידי ״רוח הקודש״ וההבלים המזוקקים נעשה יחוד הויה ואדני. מזה מצטרף השם יאהדונהי — אותיות שני השמות הנזכרים כשהן משולבות יחד. בדרך זה, כשהמחשבה הקדושה והטהורה שבמוח מצורפת לדיבור הקדוש והטהור. נעשה גם־כן היחוד הנזכר (הויה — מוחא, חכמה, חסד, ואדני — דיבור, התגלות, מלכות, הנותנת מקום גם לגבורה ולדינים).