BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 106

כיצד יישמר האדם מן הזרמים הרעים והמזיקים? חוזי הודו העתיקים לימדו מדע־הנשימה: כיצד צריך האדם לנשום כדי שיבור רק אה הטוב היפה מן האויר והרע והמגונה ייזרה הלאה. לזוהר דרך אחרת בזה. על־ידי קיום המצוות האדם נשמר ונזהר ממילא מכל הזרמים הרעים, ובמקם הרוח הטמא הוא מכניס לתוך גופו, בשאפו רוח, את רוח הקודש. זהו שאמר הזוהר: ״אי זכאין אברין דבר־נש בפקודין דעשה דמלכא עילאה — רוח הקודש נחית בסולם, דאיהו גרון, בכמה רוחין קדישין, דאתמר עלייהו: עושה מלאכיו רוחות״. האדם מוציא מגופו הבלים ובהם הרבה מן הגסות והכיעור, ולפעמים גם הרבה מן הרע והטומאה, אבל כשהאדם מזכך את גופו תמיד על־ידי קיום המצוות באמת ובלב תמים, ההבלים מזדככים ומתעלים, ומכל החומריות והקושי שבהם קמה בחינת ״דינים קדושים״ בחינת ״גבורה קדושה״; ואז, כשהאויר הנקי, המבורר והטהור (במובן הרוחני), שהוא בבחינת ״רוח הקודש״, מתאחד עם ההבלים המזוקקים ומצורפים, הבאים מבפנים, נעשה בזה יחוד הויה ואדני, יחוד החסד הקדוש והגבורה הקדושה.