לפי־זה יש לאדם, מלבד הנפש, הרוח והנשמה ומה שלמעלה מהן — החיה והיחידה, גם שתי נפשות. משום־זה יש אשר הזוהר מדבר על הנפש כעל כוח טבעי־־חיוני החי בדם, מתלבש בדם או גם נולד וגדל עם הגוף הגשמי, ויש אשר הוא מדבר על הנפש כעל עצם מופשט, רוחני, אלהי. באופן הראשון ידובר על הנפש החיונית, הבהמית, ובאופן השני — על הנפש השכלית, האלהית.
בפרדס החסידות והקבלה, מפתח לספר הזוהר, חלק שני 138
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 138
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
