״אית נפש ואית נפש, כי יש נפש חיונית־טבעית, שהיא מרכבה אל הנפש האלהית, ואף־על־פי שיהיה אדם חי אפשר שלא תתאצל בו נפש, אלא הוא חי מצד הנפש החיונית, וכשיזכה תושפע עליו הנפש האלהית, ואם יזכה עוד — ישפיעו עליו נשמה״.
בפרדס החסידות והקבלה, מפתח לספר הזוהר, חלק שני 139
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 139
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
