BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 184

ואם יודעים אנחנו ומרגישים את זאת — והן כולנו יודעים ומרגישים זאת — הרי זה ביחס לצד־מה בנו, שאיננו מתחלף ומשתנה במהירות גדולה כל־כך כההרגשות. ומה הוא אותו הדבר העומד וקיים ביחס לההרגשות המתחלפות ומשתנות תמיד? הלא הוא סכום ההכרות שלנו. מה שאנו משכילים ומבינים, מכירים ויודעים, יש לו יותר קביעות והתבצרות מאשר למצבי־הרוח השונים שלנו, הרגשותינו, נטיותינו, טעמינו. ההכרות שלנו, אף־על־פי שהרבה פעמים יש להן שורשים עמוקים במאויינו ונטיית הנפש שבנו, בכל־זאת יש להן תמיד גם צד אובייקטיבי. ובמידה שהן, ההכרות, מתבגרות ומתבררות, האובייקטיביות שבהן הולכה וגדלה. חפצים וחושקים אנו באחת, והשכל הטהור שבנו מביע אחרת ואנו מכניעים את חפצנו לאמת של הכרתנו העליונה.