BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 201

זה ה״אַין״, שזכר רבי נחמן, שהוא מלמעלה גם מנשמה (היינו, הנשמה לנשמה או החיה והיחידה), מתאים לאותו המצב של נירונה שזכרו ההודים, שהוא ההתפשטות היותר גדולה מכל החושים ומכל השכלים ומכל החפצים, וההתכללות היותר גדולה והיותר תמידית באין סוף. אבל דרכו של ר׳ נחמן היא דרך הסתכלות יהודית, דרך השגה אלהית הנקנית על־ידי הקדושה.